אשה בעל "מימדי גוף גדולים" הגישה (יום ג', 23.10.07) תביעה נגד ערוץ 10 בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיותה. התובעת אנה קוזובר טוענת כי הערוץ הפך אותה ל"דוגמנית בעל כורחה" ולמותג "שמן", ובכך גרם להשפלתה וביזויה.
קוזובר צולמה כשהלכה ברחוב ותמונותיה שובצו במסגרת כתבה "מגיפת ההשמנה" בחדשות ערוץ 10. בא כוחה עו"ד רון לוינטל טען כי שידור תמונותיה גרם להצגתה באופן משפיל ומבזה ופגע בפרטיותה. תביעתה לבית משפט השלום נדחתה. השופטת אביגיל כהן קבעה כי אין בצילומיה כשמנה השפלה וכי ערוץ 10 חוסה תחת הגנת "אמת בפרסום" ו"נושא בעל ענין לציבור". עוד קבעה כי מדובר בצילום באקראי לפיכך מדובר במעשה בתום לב ללא כונה להפר את פרטיותה.
קוזובר הגישה ערעור על ההחלטה באמצעות עו"ד רון לוינטל לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה אין מדובר בתום לב שכן גם בשעה שהפרסום הראשון נדון בבית משפט השלום בתל אביב, פרסם הערוץ את התמונות פעם נוספת והפעם בהקשר לכתבה שעסקה בגלולות הרזיה.
קוזובר דוחה את הקביעה כי הצגת אדם כשמן אינה השפלה עבורו והיא מהווה "אמת בפרסום". "בעידן בו אנו חיים, הפכו חייו של אדם שמן להיות חיים הכרוכים בסבל, בלעג, בבוז, בהתנכלויות וכינויים...האדם השמן אינו אשם במצבו: לא רק עניינים טכניים של אכילה מופרזת עלולים להביאו למצבו אלא גם היבטים גנטיים שאינם בשליטתו, היבטים רפואיים והיבטים סביבתיים שונים. צופי התוכנית מבינים כי השמנים ההולכים סביבם אחראים ל'מגיפה' של ממש: נזקים כלכליים, מחלות 'קשות מאוד', אנשים שאין להם חברים, אחריות הורית לכך שהילדים שמנים".
לטענתה, בית המשפט שגה באמצו את הטענה כי "ההגדרה 'שמנים' והצגת אדם כשמן בטלוויזיה או כאילוסטרציה ל'מגיפת ההשמנה' אינה פוגעת ומבזה ומשפילה אדם, תוך שימוש בתכונותיו, ולמעשה זוהי היתממות של ממש. אלמלא היו אנשים 'שמנים' מרגישים נרדפים ומבוזים, ודאי לא היינו נתקלים רבות כל כך בתופעות כאנורקסיה, בולימיה ומחלות נפש הקשורות בסיכון חיי חולים וחולות המבקשים בכל מאודם לרזות כדי לא להיראות 'שמנים'. אף לא היו פורחים מכל עבר סדנאות הרזיה, גלולות דיאטה, שאיבות שומן ועשרות סוגים של טיפולים ושיקויים נגד ה'מגיפה'".
"השמנה", לטענתה, "היא תכונה, גופנית וגם הילך רוח נפשי, אשר נתפס בעיני הבריות החיות בימינו אנו כעניין שלילי. והרי התוכנית עצמה שבה הופיעה קוזובר לא נועדה אלא כדי לברר את 'מימדי המגיפה'. אלמלא היה משהו 'מדאיג' ו'מסוכן' בתופעת ה"השמנה", לא הייתה באה התוכנית המדוברת לעולם".
קוזובר מבקשת מבית המשפט להעתר לתביעה בין היתר "על-מנת למנוע הישנות מקרים בהם אנשים, נניח בעלי בעיות עור קשות (או "מצורעים" בשפת הדיוטות) יוקרנו על המסך, בלא רשותם תחת הכותרת 'הנה הם באים, המצורעים'. הגנות 'אמת דיברתי', 'תום לב' ו'עניין ציבורי', אינם מתירים פגיעה, ביזוי והשפלה באנשים 'חריגים' מכל סוג שהוא, גופנית ופיזית, או בשל 'תכונותיהם' כלשון החוק. גם אמירת אמת על אדם, כשאותה אמת היא מבזה ופוגעת, לא יכולה להיות מוגנת. כמובן, היתממות כאילו לומר על אדם שהוא 'שמן', חלק מ'מגיפה', יכול ללבוש בגדים שהם לא רק 'אוהלים שחורים' ואשם ב'נזקים כלכליים', לא יכולה להיות חלק מתרבות הדיבור והשיח כאשר עוברים מהמאקרו אל הפרט ועושים קונקרטיזציה של אנה קוזובר אחת המהווה תלכיד של כל התכונות הרעות הללו".
בתביעה נטען כי "יש ליתן דעת האחריות של גופי השידור החזקים מול האנשים הקטנים הנרמסים בעדשותיהם, כאשר גברת אנונימית בשם אנה קוזובר חטאה רק בכך שצעדה ברחוב מעבודתה לביתה, תוך שהיא מעזה, רחמנא ליצלן, להיות...'שמנה'".
