ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, יורם טורבוביץ', אמר לחברי ועדת וינוגרד כי עמדת הממשלה בפרוץ מלחמת לבנון השנייה הייתה כי יש להגיב בעוצמה על חטיפת שני החיילים על-ידי חיזבאללה, אך לא בפעולה קרקעית נרחבת. כך על-פי תמלילי עדותו בוועדה שהותרו (יום ה', 25.10.07) לפרסום.
לדבריו, "יש פה ניסיון מובהק של מסראללה להכשיל את מה שהיה נראה או-טו-טו שחרור גלעד שליט", סיפר טורבוביץ' לחברי הוועדה. "הוא רצה לחבר את הדרום עם הצפון ולמנוע עסקה של חמאס עם ישראל לשחרור גלעד שליט".
"נסראללה יוכל לנפנף מהז'קט כלאחר-יד" טורבוביץ' הוסיף כי נסראללה סבר כי הוא ידרוש מחיר גבוה יותר מן החמאס עבור שני החיילים יחד עם גלעד שליט. בשל כך, ציין, היה ברור לראש הממשלה שיש להגיב בעוצמה.
"עמדת ראש הממשלה הייתה שצריך להגיב בעוצמה. ההערכה הייתה שאפשר לעשות תגובה סתמית כזאת, לירות קצת, הם יירו טיפה עלינו והעניין יגווע תוך זמן קצר. וזו אפשרות שראש הממשלה פסל. והייתה אפשרות להגיב תגובה ממשית", אמר טורבוביץ'.
לדבריו, היה ברור לראש הממשלה אהוד אולמרט, לשר הביטחון עמיר פרץ, ולרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ כי מדובר במהלך שאי אפשר לצפות מראש את כל תפניותיו ועקרונותיו. "היה ברור שפה מדובר על משהו משמעותי, ושזה הפוך מפיקניק והעורף יחטוף. ברור שכל תגובה שהיא לא תהיה משהו שהוא (נסראללה, א.ו.) יוכל לנפנף מהז'קט כלאחר-יד, תביא לתגובה של רקטות", ציין.
הצבא אמר שהעורף מוכן עוד הוסיף כי מתחילת המלחמה אמרו ראשי הצבא כי העורף מוכן למשמעויות של ירי טילים על ישראל מחיפה צפונה וגם לאפשרות שטילים ינחתו דרומית לחיפה. "בהחלט, היה ברור שיש פה יציאה למערכה וגם היה ברור שהצבא ערוך, מוכן ונכון לפתחית חזית נוספת. מהרגע הראשון הרמטכ"ל אמר: אני בעזה יכול להמשיך לטפל".
על אף שלדברי טורבוביץ' היו מודעים בממשלה לאיום הטילים על ישראל, לא פנה ראש הממשלה אולמרט לצה"ל בדרישה להצגת תוכנית להסרת איום הטילים עד ל-26 ביולי, כמעט שבועיים מתחילת המלחמה, כאשר הלחימה המשיכה והפגיעות בנפש בעורף הישראלי הפכו לבלתי נסבלות.
צה"ל לא המליץ על פעולה קרקעית טורבוביץ' ציין כי בדיונים של הימים הראשונים למלחמת לבנון השנייה לא היו מעוניינים בצה"ל, שבהנהגת הרמטכ"ל דן חלוץ, לבצע פעולה קרקעית רחבה בלבנון, ועל כן אין זה נכון שבממשלה התנגדו לפעולה שכזו. "אף אחד לא המליץ על כזה דבר והצבא לא רצה לעשות פעולה צבאית קרקעית וזה לא שאישרו פעולה של חיל האוויר ולא פעולה קרקעית. אישרו לצבא להפעיל את האמצעים שיש לו, להשגת המטרות האסטרטגיות שאותרו, כאשר הנושא של פעולה קרקעית רחבה עלה הרבה הרבה יותר מאוחר כשכל הזמן, מי שאחראי על הפעלת הצבא זה הרמטכ"ל".
עם זאת, ציין טורבוביץ' כי גם קצינים בכירים נוספים התנגדו לפעולה קרקעית בשלבים הראשונים של הלחימה. "שמענו גם את ראש אמ"ן והקצינים האחרים... אבל כולם זה שלא הולכים על פעולה קרקעית עד הליטני או דבר כזה. בהתחלה, דובר על פירוק המוצבים עד הגבול, אחר כך עוד צפונה לפרימטר הביטחוני המיוחד ואחר כך אפשר לדבר על כל ההרכבים של פעולה קרקעית. אבל באותו זמן לא דובר על פעולה קרקעית, דובר על אי פעולה קרקעית".
חלוץ לא אמר דבר על בעיית חוסר האימונים ביחס לדברים שאמר טורבוביץ' על הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, אשר טען כי צה"ל מוכן ללחימה בשתי חזיתות, שאלו חברי ועדת וינוגרד את טורבוביץ' האם נאמרה על-ידי הרמטכ"ל גם הסתייגות ביחס למוכנות אנשי המילואים שלא התאמנו עד אז זמן רב או ביחס לבעיות במלאי.
"לא, לא נאמר כלום", ענה טורבוביץ'.
ביחס לשאלה האם ראש הממשלה אולמרט, אשר השתתף כממלא-מקום ראש הממשלה בתדריכים ביטחוניים וביקר במטכ"ל, לא ידע על בעיית חוסר האימונים של חיילי המילואים, ענה טורבוביץ' כי הוא אינו יודע לענות על השאלה הזו משום שהגיע אל לשכת ראש הממשלה רק בחודש מאי. "מה הוא עשה כממלא-מקום אין לי מושג ירוק".
