|
1 |
|
| |
המועצה לשלום ובטחון, גוף מטעם עצמו של "מי שהיו" ושעדיין לא השלימו עם העובדה שהם אינם מנהלים יותר את בטחון מדינת ישראל. אחת לפרק זמן משמש גוף אנכרוניסטי זה כלי פוליטי בידי מפלגות מסויימות או "מנהיגים" הזקוקים לעדות של "מומחים צבאיים" שיעידו לטובתם לשם כיסוי ערוות כשלונותיהם או חוסר יכולתם.
העיסוק התורן הוא תקציב הבטחון. פעם, אחרי "הפתעת יום הכיפורים", הרסו המומוחים שבמשרד הבטחון בסיוע מועצות חיצוניות כאלה ואחרות של כלכלת מדינת ישראל ושלחו אותה ל-15 שנים לפחות של קיפאון ואף נסיגה כלכלית, משום שבנו בשקיקה רבה ובחוסר מחשבה צבא ענק למלחמה שכבר היתה. מדינת ישראל טרם הצליחה להשתחרר לגמרי מאותה מפלצת צבאית שחלקים גדולים ממנה כבר מזמן אינם רלוונטיים לשדה הקרב המודרני. עכשיו יש לנו כשלון חדש, וועדת חקירה חדשה והזדמנות חדשה לחזור על אותם שגיאות, בחסות מועצה מטעם עצמה שעל חבריה נמנים גם כשלונים של העבר.
צה"ל אינו זקוק לכספים מעבר למה שכבר ניתן לו, ומכל מקום לא זו בעיתו העקרית כיום. את בעיתו העיקרית אסור לפתור ע"י שפיכת כספים נוספים לחבית הבטחון היא תמיד חבית ללא תחתי, אלא לאחר שיעשו בצבא כל השינויים, כל הקיצוצים וכל החסכונות שאפשר וצריך לעשות במסגרת הקיימת; והם רבים.
הציבור אינו טיפש. תחילה על הצבא להוכיח שלמד את השיעור של השנים האחרונות, שמפקדיו מיצגים איכות חדשה, ששינה לפחות את רוב הדברים החשובים שאפשר וצריך לשנות. אם אז יתברר שחסר לו תקציב, הציבור לא יעמוד מנגד, אבל לשם כך הוא אינו זקוק ל"סנגוריה" המפוקפקת של ה"מועצה לשלום ובטחון".
אגב, אם תשנה המועצה את שמה ל"מועצה לבטחון ושלום", אולי יהיה לדרישותיה לתקציב נוסף לצה"ל תוקף מוסרי חזק קצת יותר... |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
ל רפי |
|