פרקליטות מחוז מרכז הודיעה (יום ה', 25.10.07) לחשודים בפרשת תאונת הרכבת בבית יהושע כי היא שוקלת להגיש כתבי אישום בפרשה, וכי הם רשאים לבקש שימוע בעניינם.
על-פי טיוטת כתב האישום שגובשה, מיוחסת לנהג הרכב הפרטי שנתקע על מפגש מסילת הברזל, יונתן ועדיה, עבירה של הריגה, ונגד מנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי, סמנכ"ל חטיבת הפעלה ותחזוקת תשתיות ברכבת ישראל הראל אבן, והממונה הארצי בתחום דרכים והסדרי תנועה ברכבת ישראל יובל בלום, עבירה של גרימת מוות ברשלנות. טיוטת כתב האישום מייחסת גם לחברת רכבת ישראל עבירה של גרימת מוות ברשלנות.
את טיוטת כתב האישום הכין צוות פרקליטים, ובו עורכי הדין אור ממון ואלון פולישוק מפרקליטות מחוז מרכז, בהנחיית פרקליטת המחוז רחל שיבר.
חמישה נוסעים נהרגו התאונה אירעה ב-12 ביוני 2006 במפגש מסילת הברזל בבית יהושע. רכבת נוסעים פגעה ברכב פרטי שהיה תקוע על פסי הרכבת בגלל תאונה קודמת שבה היה מעורב רכב פרטי אחר. בתאונת הרכבת התהפכו הקטר ושני קרונות. חמישה מנוסעי הרכבת נהרגו וכשמונים נוסעים נפצעו.
עקב התאונה הוקם צוות חקירה מיוחד מטעם משטרת ישראל. הצוות חקר את הסיבות והכשלים שהובילו לתאונה. בין היתר, נחקרו נהג הרכב הפרטי שנתקע במפגש וגורמים ברכבת ישראל. עם סיום החקירה הועבר חומר הראיות לבחינה ולעיון של פרקליטות מחוז מרכז.
נהג הרכב נהג תחת השפעת סם בטיוטת כתב האישום נטען כי נהג הרכב, יונתן ועדיה, שמיוחסת לו עבירת הריגה, נהג בפזיזות תחת השפעת חומרי הרדמה וסם אסור מסוג פתידין, שהביאו לכך שרכבו היה מעורב בתאונה הקודמת. בטיוטת כתב האישום גם נטען כי רכבת ישראל, המנכ"ל לינצ'בסקי, הסמנכ"ל אבן והממונה הארצי על תחום דרכים והסדרי תנועה בלום, התרשלו משום שלא נקטו פעולות שהיו מאפשרות למנוע את פגיעת הרכבת ברכב פרטי, שהיה תקוע במפגש זמן מספיק שאפשר את עצירת הרכבת. לדברי התביעה, חומר החקירה מלמד כי רכבת ישראל ובעלי התפקידים, לא נקטו אמצעים שיתנו התראה מוקדמת לנהגי הרכבות בדבר הימצאות מכשול במפגש, בין של רכב ובין של עצם אחר, כדי שיוכלו לעצור אותן מבעוד מועד. וזאת אף שהיו חייבים לנקוט אמצעים כאלה. התביעה טוענת כי הם רק פעלו להתנעת מהלכים שיביאו לפיתרון בטווח הרחוק. לא הוצבו תצפיתנים בין אמצעי ההתראה שניתן היה להשיג, לטענת התביעה: פתיחת שדה הראייה של נהג רכבת, שבשילוב עם קביעת מהירות לרכבת בהתקרבות למפגש, תאפשר לנהג רכבת להבחין במכשול ולעצור מבעוד מועד; הצבת תצפיתנים מיומנים המצוידים באמצעי קשר והתראה מתאימים, שידווחו לנהג רכבת אם המפגש פנוי; שימוש באמצעים טכנולוגיים כגון רדאר ומצלמות. מחומר החקירה עולה, כי במדינות אחרות בעולם נעשה שימוש באמצעים אלה להשגת ההתראה המוקדמת הנדרשת, למשל בהצבת פיקוח אנושי במפגשי כביש ומסילת ברזל. רכבת ישראל ויועציה המשפטיים, מאמינים בהליך השימוע וביכולתם לתרום באופן משמעותי לקבלת ההחלטה הנכונה בפרקליטות. אנו מאמינים כי הצגת ראיות וטיעונים נוספים, בהליך השימוע, יובילו לכלל מסקנות נכונות וצודקות שתוצאותיהן אי הגשת כתב אישום נגד רכבת ישראל. 