שר החקלאות שלום שמחון והשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, החליטו להקצות 1.2 מיליון שקלים לטובת סיוע לחקלאים ברכישת מכונות לריסוק גזם שמקורו במטעי הנשירים, התמרים והגפן, בכדי להפסיק את תופעת שריפת הגזם, הגורמת נזק סביבתי מתמשך. זאת בעקבות מסקנות ועדת מנכ"לים.
אין מי שאינו מכיר את מראה העשן המיתמר מעל מטעים בעת שריפת הגזם החקלאי. לפני כשלוש שנים הקים השר שלום שמחון, אז השר להגנת הסביבה, וכיום שר החקלאות, ועדת מנכ"לים, בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות דאז, יוסי ישי, ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דאז, ד"ר מיקי הרן, שבחנה את השלכות של שריפת הגזם החקלאי.
מסקנות הוועדה היו כי שריפת גזם פוגעת באיכות האוויר ובדרכי הנשימה של תושבים ונופשים באזורים חקלאים, ואף אחראית לשליש מכמות הדיאוקסינים (חומר מסרטן) הנפלטת בארצנו. לפיכך, אומצה ההמלצה לאסור שריפת גזם חקלאי בהדרגה, ולממן רכישת מכונות לריסוק גזם.
בשנה שעברה הקצו המשרדים 1.3 מיליון שקלים, כך שסך הכל הועמדו לטובת התוכנית- 2.5 מיליון שקלים.
שמחון אמר כי הוא רואה חשיבות רבה בפעילות משותפת לשני המשרדים במטרה לצמצם למינימום את הנזקים הסביבתיים הכרוכים בפעילות החקלאית, ולמזער החיכוכים בין החקלאים לשוחרי הסביבה.
על-פי הסיכום, ישמש התקציב לסבסוד 50% מעלותן של מקצצות הגזם. הזכאות לקבלת הסיוע הממשלתי תינתן לכל חקלאי הארץ תוך מתן העדפה לאזור הגליל.
גם יתרונות חקלאיים לקיצוץ הגזם והשארתו בין שורות עצי המטע יתרונות חקלאיים רבים. בין השאר הוא מונע אידוי וחוסך מים, וכן מונע צמיחת עשבי בר, לפיכך חוסך חומרי הדברה.
בנוסף, השריפות החקלאיות מתבצעות בדרך כלל בחורף, עונה בה תנאי האקלים קיצוניים וגורמים להחרפת המפגע, ומניעתן תמנע את החיכוך המתמשך בין החקלאים המפתחים את ענף תיירות הפנים (הצימרים) לבין מגדלי הפירות - מה גם שבמקרים רבים מדובר באותו חקלאי עצמו.
