הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש דורש מבג"צ להורות לפנות את המשפחות היהודיות, "הפולשים", מחנויות בשוק בחברון. בין היתר, קובע הממונה באמצעות נציגו משה מאירי, כי רכוש יהודי שהוקנה לממונה הירדני על רכוש אויב, איבד את ה"קשר" לבעליו היהודיים.
הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון מסר (יום א', 28.10.07) תגובה לעתירה של שלום עכשיו אשר דורשת לפנות באופן מיידי משפחות יהודיות מהשוק בחברון. במסגרת העתירה, הודיעה הפרקליטות כי היא מצטרפת לעמדת שלום עכשיו, וכעת גם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש הודיע כי זוהי גם עמדתו. מדובר בעתירה הדורשת להורות לוועדת הערר במנהל האזרחי לבטל את הצווים המעכבים את פינוי המשפחות מהשוק.
הרכוש היהודי "נמחק" בתשובה, טוען הממונה על הרכוש, כי יהודים שבבעלותם היה רכוש אשר הוקנה לפני הכיבוש הירדני לממונה הירדני על נכסי אויב, איבדו את הזכויות על הרכוש. "הקניית הרכוש לממונה הירדני על נכסי אויב ניתקה את הקשר בין הנכס לבעליו". הממונה טוען עוד כי אין המדובר בזכויות "מושעות" זמנית אלא ב"מחיקתן".
האפשרות היחידה העומדת בפני יהודים להשיב לידיהם את רכושם היא אם "בתום מצב מלחמה" השלטון יבצע "החייאה" לזכויות אלו. "אולם אין הוא חייב לעשות כן ובכל מקרה יהא עליו להתחשב בזכויות שצברו צדדים שלישיים בנכס בתקופת ההקניה", קרי: זכויות השוכרים הפלשתינים שקיבלו מעמד של "דיירות מוגנת" מאת הממונה על הרכוש הממשלתי הישראלי. הממונה טוען עוד כי לו עצמו אין סמכות "לשחרר" את הרכוש לבעליו היהודיים משום שאין הוא בעליו של הרכוש, והוא רק מוקנה לו.
סיכוי הערר אפסי הממונה טוען עוד כי לא היתה הצדקה להוצאת הצווים. הצווים הוצאו בעקבות ערר שהגישה עמותת מחדשי הישוב היהודי בחברון בטענה כי יש להם טענות בעלות על החלקה. הממונה טוען מנגד כי סיכויי הערר היו "אפסיים", ולכן הוועדה לא הייתה צריכה להוציא כאמור את הצווים.
עוד מתייחס הממונה לדרישתו של הטוען לבעלות על החלקה, יוסף עזרא, יהודי יליד חברון, להשיב לו את הקרקע או למסור אותה להחזקתן של המשפחות היהודיות. "עזרא רשאי לפנות לרשויות האזור ולתקוף את התפיסה של הממונה לפיה לא ניתן לשחרר את חלקתו מההקניה וכי אם היה ניתן לעשות כן מדיניות הממונה על הרכוש הממשלתי שוללת זאת או לנקוט כל פעולה משפטית שיראה לנכון. אלא שאין כל נימוק משפטי שיש בו כדי להצדיק פלישה חד-צדדית של עמותת מחדשי הישוב היהודי בחברון לחנויות לאחר שאלה נוהלו במשך עשרות שנים על-ידי הממונה הירדני ועל-ידי הממונה הישראלי על הרכוש הממשלתי. זאת גם אם היה הדבר באישור עזרא וגם אילו היינו מניחים שהוא נציגם של כל הבעלים המקוריים, דבר שאיננו ברור כלל".
התעלמות מ"חוסר נקיון כפיים" עוד טוען הממונה כי החלטת הוועדה להוציא את הצווים מתעלמת "מחוסר נקיון כפיהם של הפולשים ומהפגיעה הקשה בשלטון החוק שתיווצר כתוצאה ממתן צו המעכב את פינוי הפולשים בנסיבות המקרה".
החנויות לטענתו "הן רכוש ממשלתי המנוהלות על-ידי הממונה על הרכוש אשר הוקנו בהן זכויות לצדדים שלישיים (זכות דיירות המוגנת של הסוחרים הפלשתינים). בנסיבות אלה חובתו של הממונה על הרכוש הממשלתי לשמור על החנויות נגזרת גם מתקנת 46 לתקנות האג".
העיכוב בפינוי היהודים עלול "להתפרש כחולשה של שלטון החוק בעיר חברון, ככניעה למעשים חד-צדדיים, והוא אף עלול לעודד פלישות נוספות בעתיד (העוררת אינה מסתירה את כוונותיה בעניין זה, תוך התעלמות מופגנת מהוראות הדין ומההחלטות של הרשויות המוסמכות)". הערר שהגישה עמותת מחדשי הישוב היהודי לוועדת הערר במנהל "אינו אלא קריאה לוועדת הערר להורות על הותרתו בעינו של מעשה הפלישה הבלתי חוקי ונטול העילה בעליל שנעשה", טוען הממונה. "החלטתה של הוועדה להוציא צו המונע פינויים של הפולשים מן החנויות אינה נותנת משקל ראוי לחשיבות השמירה על שלטון החוק ולפגיעה החמורה שתיגרם לשלטון החוק כתוצאה מהישארותם של הפולשים נעדרי העילה שבדין בחנויות. על-כן מדובר לדעת המשיב בהחלטה שהיא בלתי סבירה באופן קיצוני, במידה המצדיקה התערבותו של בית המשפט הנכבד".
כאמור, הממונה דורש "לבטל את החלטתה של ועדת העררים ולקבוע כי על העמותה לצאת מהחנויות אליהן פלשו".
