מחקר חדש שיוצג (יום ד', 31.10.07) בכנס "פסיכולוגיה על ספת הסוציולוגיה" במכון ון ליר בירושלים, מגלה כי מנגנוני המיון למסלולי הלימוד המקצועיים בקרב תלמידים יוצאי עדות המזרח, נשענים על הנחות הפוגעות בתלמידים מהשכבות החלשות.
בישראל, כמו בארצות אחרות, אחוזים גבוהים מתלמידי שכבות האוכלוסיה החלשות מוצבים במסלולי לימוד נחותים אשר מצמצמים את סיכוייהם לשפר את מעמדם החברתי באמצעות רכישת השכלה.
מנגנוני מיון אלו נשענים במידה רבה על גישות אבחוניות שפותחו על-ידי הפסיכולוגיה החינוכית. וכך, מערכת החינוך בישראל מפנה רבים מתלמידי התיכון המזרחיים למגמות לימוד מקצועיות (או טכנולוגיות), אשר בדרך כלל סוגרות את דרכם לרכישת השכלה גבוהה, ובכך משמרות פערים אתניים ומעמדיים בחברה הישראלית.
רפורמה אשר בוצעה במהלך שנות התשעים בחינוך הממלכתי-דתי יכולה ללמד על מידת ההטיה האתנית שהייתה, ועדיין קיימת, בהצבה ללימודים מקצועיים.
במסגרת רפורמה זו בוטלו מרבית ממסלולי הלימוד המקצועיים בבתי הספר התיכוניים הממלכתיים-דתיים, המשרתים אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, (לרוב ממוצא מזרחי).
עד לביטולם של מסלולים אלו הופנו למעלה מ-50% מהתלמידים בבתי הספר הללו לחינוך המקצועי ורובם סיימו את לימודיהם ללא תעודת בגרות.
לאחר הרפורמה הופנו תלמידים רבים יותר למסלולי לימוד עיוניים ואחוז הזכאים לבגרות עלה באופן ניכר. לעומת זאת, בבתי ספר המשרתים אוכלוסיה דומה, בחינוך הממלכתי, לא בוצעה הרפורמה ושיעור הזכאים לבגרות נותר נמוך מאד.
הנתונים במספרים: השינוי בהצבה למסלול העיוני: בחינוך הממלכתי דתי עלה אחוז הלומדים במסלול העיוני מ-43% בקרב ילידי 1975 ל-61% בקרב ילידי 1977. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי עלה אחוז הלומדים במסלול העיוני מ-43% בקרב ילידי 1975 ל-49% בלבד בקרב יליד 1977.
השינוי בזכאות לבגרות: בחינוך הממלכתי דתי עלה אחוז הזכאים לבגרות מ-35% בקרב ילידי 1975 ל-52% בקרב ילידי 1977. לעומת זאת בחינוך הממלכתי עמד אחוז הזכאים לבגרות על כ-40% בקרב ילידי 1975 והוא עלה ל-44% בלבד בקרב ילידי 1977.
לדברי מזמיני הסקר, ממצאים אלו ממחישים את הטענה כי מנגנון המיון עליו התבססה ההצבה למסלולי הלימוד המקצועיים אינו מאבחן באופן הוגן את היכולת הלימודית של התלמיד והוא נשען על הנחות הגורמות לפגיעה בתלמידים משכבות האוכלוסיה, להן מערכת החינוך צריכה לסייע במידה הרבה ביותר.