עולם הבידור הישראלי התקבץ בתאטרון הקאמרי לחלוק כבוד אחרון לישראל פוליאקוב (פולי), איש הגשש החיוור.
רוחו של הגשש החיוור ריחפה מעל לבמה עליה עמדו הסופדים, בסמוך לארונו של פוליאקוב. "כבר מזמן לא צחקנו ככה, כמו בהופעות של הגשש", אמר הסופר יצחק בן-נר, "פולי, שהצחיק דור שלם עד דמעות, גם הוא הלך והשאיר רק את הדמעות".
בטקס האשכבה לפולי, נשא הנשיא שמעון פרס דברים לזכרו. "התרומה שתרמת לעם לא תישכח", הבטיח הנשיא שספד לו, בעודו קורא לפולי בשפת הגששים "ניחוח צחוק בין שושני הבכי -ניחוח שטעמו אינו פג, בגן שושנים מושקה בדמעות".
"אני מסתכל על הארון ואומר: יגאל שילון הגזים הפעם", אמר בכאב שייקה לוי. יחד עם גברי בנאי, שרו שני יתומי הגשש את השיר "פנס בודד" לזכרו של פולי, מותירים את המיקרופון השלישי ביניהם מיותם.
"פולי הפך עָם עצוב ל"בלתי עציב", נזכר הנשיא שמעון פרס,"והחבורה כולה העניקה לנו את התחושה שהם שלנו ואנו שלהם. אני אומר ללא חשש של הפרזה שהתרומה של פולי וחבריו למדינת ישראל על דורותיה אין משלה ולא תסולא בפז".
אולם התיאטרון היה מלא מפה לפה ורבים עמדו על הבמה וספדו לפולי, אחד האמנים הגדולים שאיבדה ישראל. בין הנואמים היה גם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי שהביא את דברי שלמה אבן גבירול בעודו מתאר את מעלותיו של פוליאקוב:
"ראוי לאדם שיהיה בוחר בארבעה: שידבר בַטוב שבַדברים, ושיאזין בַטוב כאשר ידברו עמו, ושיסביר פנים למי שיִפַּגע, ושיְלַמֵד לשונו לדבר בְטובה", ציטט חולדאי שאמר כי בכל אלה נודע פולי בקרב מכריו: "מעבר לעובדה שהיה שחקן ענק, אמן בעל שיעור קומה ייחודי, ומי שהעשיר את חיי כולנו בתובנות וביטויים אשר קשה לתאר את חיינו כאן בלעדיהם, פולי כאדם, כאיש משפחה וכחבר, ביטא את תמצית טוּב הלב, הנאמנות ואצילות הנפש".
כמו כן נאמו גם שר התרבות והספורט, שוש עטרי, רבקה מיכאלי ואחרים. "היום, העם שידע את תרומתך, מרכין את ראשו ביגון ובתודה על הדמות שטיפחת עבורנו, ועל הדמות הטובה שהיית בעצמך", סיכם הנשיא פרס.
לאחר טקס האשכבה, הגיע ארונו של פולי לקבורה בקיבוץ עינת. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה: אמנים, אנשי תרבות ושאר מוכירי זכרו. שני בניו ובתו של פולי נשאו דברים מרגשים מעל קברו.
יעל הודתה לאביה על כל השנים שבילתה במחיצתו ועל חייה הטובים שהעניק לה. "תודה על הכבוד והמזל העצום שהיה לי לגדול בזרועותיך. אבא יקר שלי, תודה על שנים נפלאות איתך. תודה על החיים הטובים שיש לנו בזכותך. אני לא מאמינה שזה הקבר שלך שאני עומדת עליו. תמיד חזרת ואמרת שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב שיש. הקמת משפחה לתפארת, אנחנו כל כך גאים בך. תודה על ההכוונה, המסירות והאהבה הכנה שהרעפת עלינו, אבא אהוב שלנו.
הייתה לי הזכות להיות הבת שלך. כל חיי פחדתי מהרגע הזה ולצערי הוא נוחת עליי הרבה יותר מוקדם ממה שחשבתי. אתה איתי, תמיד תהייה איתי בכל מקום, בכל זמן. אני אוהבת אותך, אבא".