פרקליטות המדינה ביקשה (יום ו', 2.11.07), בשמם של ראש הממשלה ושר הביטחון, מבית המשפט הגבוה לצדק לדחות את העתירה למנוע את ביצוע ההחלטה להגביל או לנתק את אספקת החשמל, הדלק והסולר לרצועת עזה ולפסול את החלטת והקבינט הביטחוני מ-19 בספטמבר לאשר הטלת סנקציות על האוכלוסיה האזרחית ברצועה. כמו כן מתבקש בג"צ לדחות את הבקשה לצו ביניים לעכב את ביצוע הצעדים המתוכננים.
בתגובה שהגישה הפרקליטות, באמצעות עורכי הדין דנה בריסקמן וגלעד שירמן, נטען כי אין כל מניעה משפטית או אחרת לצמצם את אספקת הדלק והסולר לרצועת עזה. בכל הנוגע לאספקת החשמל, העתירה מוקדמת מדי משום שלפי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לא יינקט צעד זה עד שתושלם עבודת מטה משפטית נוספת, ועל כן יש לדחות גם אותה.
ישות טרור בתגובת המדינה נאמר עוד כי "ישות הטרור השולטת ברצועת עזה" ממשיכה זה חודשים במתקפה נפשעת וחסרת אבחנה נגד האוכלוסיה האזרחית בישראל. בנסיבות אלה, כל עוד ישראל מקפידה על מחויבותה שלא לגרום משבר הומניטרי ברצועת עזה, אין כל פגם בפעולות המדינה, לא מבחינת המשפט הבינלאומי ולא מבחינת הדין הישראלי. "למדינת ישראל הזכות להחליט עם מי היא קושרת או מקיימת קשרים כלכליים. משהחליטה ישות הטרור השולטת ברצועת עזה לתקוף את מדינת ישראל, אזרחיה, ילדיה וקשישיה, לקרוא להשמדתה ולעשות הכל כדי לפגוע בה, ישראל אינה מנועה משום בחינה לצמצם למינימום ההומניטרי ההכרחי את קשריה המסחריים עימה", נאמר בתגובת המדינה.
בתגובה צוין כי הקבינט המדיני-הביטחוני החליט ב-19 בספטמבר 2007 כי נוכח השתלטות החמאס על הרצועה הפכה הרצועה ל"שטח עוין" הזהה כמעט מכל בחינה רלוונטית למדינת אויב שעימה יש מצב מלחמה. עקב כך החליט הקבינט להטיל הגבלות על העברת טובין לעזה, לצמצם את אספקת הדלק והשירתים לרצועה ולהגביל את הנועה לרצועה וממנה. עם זאת, נקבע כי ההגבלות הללו יוטלו "לאחר בחינה משפטית ותוך התחשבות בהיבטים הומניטריים, מתוך כוונה להימנע ממשבר הומניטרי".
בהמשך להחלטת הקבינט נערכה בחינה משפטית, והיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לאשר בשלב זה את צמצום אספקת החשמל לרצועה. לגבי צמצום אספקת הדלק נמצא שאין מניעה חוקית להוציאה לפועל, לנוכח הערכת מערכת הביטחון כי אין בכך כדי לפגוע בצרכים ההומניטריים, ובתנאי שיקוים מעקב שוטף אחרי השפעות הצמצום על השיורתים החיוניים.
עקרונות צמצום אספקת הדלק לצמצום אספקת הדלק נקבעו העקרונות האלה: הצמצום יבוצע בהדרגה; הוא לא יכלול צמצום באספקת גז לבישול; צמצום אספקת הסולר, המשמש לתחבורת אמבולנסים, תחבורה ציבורית ותחנות כוח כך שהפגיעה ההומניטרית תהיה מינימלית; הצמצום ייעשה תחת מעקב מתמיד כדי למנוע את הפיכתו למשבר הומניטרי.
על-פי התוכנית, יבוצע הצמצום בשני שלבים, בכפיפות לאישור הדרג המדיני. לפי שער מאושר רק השלב הראשון שלפיו תפחת כמות הבנזין השבועית הנכנסת לרצועה מ-350 - 400 אלף ליטר ל-300,000 ליטר בלבד, וכמות הסולר תפחת מ-1.4 מיליון ליטר בשבוע ל-1.2 מיליון ליטר. על-פי הערכת המדינה, כמות הדלק הדרושה למילוי הצרכים ההומניטריים אינה עולה על מחצית הכמות המסופקת כיום.
אספקת הסולר לתחנת הכוח הפלשתינית תפחת מ-2.2 ממיליון ליטר לשבוע ל-1.75 מיליון ליטר. המדינה מציינת כי בספטמבר החלו הפלשתינים להפעיל טורבינה שלישית בתחנת הכוח במשך 3-4 ימים בשבוע, ולכן חלה באוקטובר עלייה באספקת הסולר לתחנה. המשמעות המעשית של צמצום אספקת הסולר תהיה למעשה חזרה מייצור 63 מגוואט שהחל עם הפעלת שלוש הטורבינות ל-55 מגוואט שהיה קיים בעת הפעלת שתי הטורבינות.
לוחמה כלכלית בטיעונים המשפטיים של הפרקליטות נאמר כי על-פי המשפט הבין לאומי, מדינה זכאית להחליט עם מי היא מקיימת קשרים כלכליים ואחרים גם בימי שלום, וקל וחומר בעת עימות מזוין. מדינה זכאית גם להחליט שהיא רוצה לפעול בדרך של "לוחמה כלכלית". לדברי הפרקליטות, אספקת הדלק לרצועה תעמוד גם לאחר צמצומה במינימום ההומניטרי הנדרש על-פי המשפט הבין לאומי.
המדינה דוחה את טענת העותרים כי מדובר בענישה קולקטיבית. המדינה מדגישה כי לפי היגיון זה, גם החרם הכלכלי על משטר האפרטהייד או על אירן הם ענישה קולטיבית אסורה.
עוד נטען כי אין לנתק את הסוגייה מהשאלה "מה האלטרנטיבה". שכן האלטרנטיבה המובהקת הנראית לעין להמשך הפגיעה הקטלנית באוכלוסיה אזרחית ישראלית בטילים, נשק קל ומחבלים מתאבדים, היא פעולה צבאית נרחבת ברצועת עזה שתוביל בהכרח לפצועים הורגים בשני הצדדים.