בית הדין לעבודה פסק (יום ב', 5.11.07) כי על ארגון נכי צה"ל לשלם 75 אלף שקלים פיצוי למאמן שפוטר באופן פסול ועל-רקע עלילת שווא. השופטת קבעה כי הנהלת הארגון הפרה את חובתה "לנהוג בהגינות, תום לב ונאמנות כמעביד".
משפט שדה בקנדה תחילת הפרשה בנסיעה של קבוצת שחיינים חברי ארגון נכי צה"ל לתחרויות בקוויבק שבקנדה בשנת 2003. במהלך שהייתה הואשם מאמן קבוצת השחיה ערן שטרן בגניבת כסף משחיין עיוור. שטרן טען כי עוד בקנדה נערך לו "משפט שדה" והוא תלה את יהבו בהנהלת הארגון אשר עם שובו תפעל לטיהור שמו ולסידור ההדורים. במקום זאת, טען, התנכרה לו ההנהלה והובילה מהלך לפיטוריו שלא כדין. בתביעה שהגיש שטרן באמצעות באת כוחו עו"ד אודליה לוי אטינגר, הוא דרש 100 אלף שקלים פיצויים מעבר למה שנפסק לו וכן בונוסים שהיה מקבלם אילו היה ממשיך בעבודתו.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי יש לשלם לו 75 אלף שקלים ומתח ביקורת קשה על התנהלות ארגון נכי צה"ל שיוצג על-ידי בא כוחו עו"ד אייל בליזובסקי. השופטת חגית שגיא דחתה את טענות בכירי הארגון מר עוזאי וד"ר רוני בולוטין לפיהן הם עמדו לצידו של שטרן ונאלצו לפעול לפיטוריו בשל העובדה כי האירוע בקנדה היה רק החמרה לחוסר אמון ששרר עוד לפני כן בין המאמן לקבוצה. השופטת כתבה כי מהעדויות עולה כי "ליקויים חמורים קיימים דווקא בהתנהלות הארגון".
לאחר שהוטחו במאמן האשמות בקנדה הוא ביקש פגישה עם עזאי ועם מנהל בית הלוחם דאז נחום גמדי כדי להזים את הטענות נגדו. בפגישה עימו הביעו השניים תמיכה והוא המתין לתוצאות בדיקה מטעמם ושב לעבודה סדירה. המאמן לדבריה "סבר לתומו כי הנהלת הארגון תומכת בו ופועלת להפרכת החשדות נגדו". אבל, למרות גילויי התמיכה מצד ההנהלה כלפיו "בשיחות פרטיות", כלפי חוץ "לא הביעו בו תמיכה ולא עשו דבר להסיר חשש מליבם של שחייני הקבוצה", ההיפך, הם הפעילו עליו לחץ להתפטר ואף איימו עליו בתלונות במשטרה אשר יוסרו אם "יעזוב בשקט".
העלילה מתגלגלת לתקשורת יתירה מכך, בסוף אוגוסט 2003 פורסם בעתון "זמן תל אביב" כתבה על "פרשת הגניבה בקנדה", ממנה ניתן היה להבין כי "החשוד בגניבה הוא המאמן", כתבה השופטת. לשטרן נודע עוד כי בטרם הוצאו פיטוריו לפועל כבר יצר הארגון התקשרות עם מאמן אחר. כמו כן, למרות שעבר ביוזמתו בדיקת פוליגרף ובהצלחה, ולמרות שההנהלה המשיכה "להרעיף" עליו שבחים "ב"חדרי חדרים", היא המשיכה לדרוש את סיום העסקתו.
"המאמן מצא את עצמו מתמודד לבדו הן עם עלילת שווא ועם ניסיון להוכיח את חפותו והן עם נחישות הארגון להביא לפיטוריו בגין 'משבר אמון' בינו לבין השחיינים, משבר שלטענת המאמן לא היה מעולם, אלא נוצר כתוצאה מליבוי שמועות סביבו ומכך שהארגון לא עשה דבר כדי להזימן".
השופטת ציינה עוד את עדות אחד השחייניים ממנה עולה כי לא זו בלבד שהנהלת הארגון לא עשתה די כדי להזים את החשדות, בפגישה של השחיינים עם אחד ממנהלי הארגון ד"ר רוני בולוטין הוא אמר לקבוצה כי "תפסו את המאמן עם כסף מזומן בארנק כל על המשתמע מכך". הוא גם שאל את חברי הקבוצה מה הם חושבים "ומה הם היו מחליטים לעשות". העד הוסיף כי אז אמרו השחיינים כי "הם לא מוכנים להמשיך ולהתאמן עם המאמן שטרן".
ההנהלה הצטרפה לעלילה הטענה של מנהלי הארגון כי פעלו ועשו לניקוי שמו של שטרן "נסדקת", כתבה השופטת. "במקום לחקור את ההאשמות נגדו במקום לכל הפחות להתייצב לימינו ולגבותו, הוצג המאמן על-ידי מעסיקו כמי 'שנתפס בקלקלתו' עם שטר כסף גנוב בכליו. בכך הועבר מסר לשחיינים כי לא מן הנמנע שהחשדות נגד המאמן נכונים". יוצא איפוא ש"השיחה היחידה שהתקיימה בין ההנהלה לבין השחיינים היא זו שבה נטען כי החשדות נגדו נכונים ומבלי לאפשר לו להתגונן ולהציג את עמדתו".
היא הוסיפה כי לאחר ששטרן מימש את זכותו והגיש תביעה לבית הדין לעבודה פעל עזאי גם כדי לנקום בו ולחבל בעבודתו החדשה בארגון איל"ן וזאת על-ידי הודעה להנהלת איל"ן כי המאמן שטרן אינו מורשה לאמן את השחיינים של איל"ן בבית הלוחם.
התנהלות ארגון נכי צה"ל כלפי המאמן פסולה אך היא "צורמת במיוחד כאשר מדובר בעובד שעבד עבור הארגון כ-10 שנים והצטיין בעבודתו", כתבה השופטת. הארגון לדבריה הפר את חובתו לנהוג "בהגינות, בתום לב ובנאמנות כמעביד". בגין הפרת חובה זו קבעה השופטת, על הארגון לפצות את שטרן בסכום של 75 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט 10 אלפים שקלים.
