ניתוח ראשוני של הצעת תקציב המדינה לשנת 2008, שנערך במחלקת המחקר של בנק ישראל, הביא את הנהלת הבנק למסקנה כי אם תאושר הצעת התקציב "רב הסיכוי שהממשלה תעמוד ביעדים שנקבעו". הבנק טוען כי תחזית הצמיחה שבבסיס התקציב תואמת את ההתפתחויות המקרו-כלכליות בתקופה האחרונה. "אף שתחזית ההכנסות נראית שמרנית ביחס לתחזית הצמיחה - ייתכן ויש בכך יתרון בהינתן הסיכונים להאטה בכלכלה העולמית".
הבנק אומר כי "מניתוח ההתפתחות הצפויה של מצרפי התקציב בשנים 2012-2008 עולה כי שמירה על תקרת ההוצאות הנוכחית והימנעות מהפחתות מס נוספות על אלו שכבר אושרו, תאפשר הפחתה מתמשכת של הגירעון, של נטל המס ושל יחס החוב הציבורי לתוצר. עם זאת, משמעות השמירה על תקרת ההוצאות היא כי ההוצאה האזרחית ללא ריבית תגדל בשנים אלה באחוז אחד בלבד לשנה.
תוכניות ארוכות הטווח בחינה של החלטות הממשלה לגבי תוכניות ארוכות טווח שנועדו לקדם את תחומי החינוך, החברה והתשתיות מצביעה על כך שעלותן של תוכניות אלה אינה מתיישבת עם תקרת ההוצאות הרב-שנתית. כדי לבסס את האמינות הן של היעדים הפיסקליים והן של התוכניות ארוכות הטווח רצוי שהממשלה תבהיר כיצד היא מתכננת להתמודד עם פער זה".
הבנק גורס כי גודל התקציב תואם את תקרת הגידול הרב-שנתית (בשיעור ריאלי של 1.7%), בתוספת ההוצאות החד-פעמיות שעליהן החליטה הממשלה בשל המלחמה בלבנון וההינתקות מעזה. בתקציב גם בוצעה ההתאמה הנדרשת לכך שהמחירים עלו בשנת 2007 בשיעור נמוך מתחזית התקציב.
הגירעון יגדל למרות המשך הצמיחה המהירה, הגירעון המתוכנן ל-2008 - 1.6 אחוזי תוצר -גדול משמעותית מהגירעון הצפוי ב-2007, בעיקר בשל הפחתות ניכרות בשיעורי המס - בעלות של כמעט 7 מיליארד שקל. גם על-פי הערכות מחלקת המחקר - הגירעון הצפוי ב-2008 יהיה גבוה מזה של 2007, ולפי ההגדרות המקובלות בעולם הוא יגיע ליותר משני אחוזי תוצר - רמה גבוהה מהמקובל במדינות המפותחות, בפרט לאחר תקופה של צמיחה מתמשכת.
על-רקע היחס הגבוה של החוב הציבורי לתוצר בישראל - יש לדעת הבנק חשיבות רבה לכך שבשנים הבאות תמשיך הממשלה להקטין את הגירעון לרמות שיאפשרו ירידה מהירה של יחס החוב לתוצר גם בשיעורי צמיחה נמוכים יותר. "אם תעמוד הממשלה בשנים אלה בתקרת ההוצאות הקבועה בחוק ותימנע מהפחתות מיסים נוספות על אלו שעליהן כבר הוחלט, היא תוכל להפחית במידה ניכרת את יחס החוב הציבורי לתוצר ואת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר. זאת ועוד, הפחתות המסים שכבר אושרו יקטינו את נטל המס באופן אמין, ובכך תוכל הממשלה להוסיף ולתמוך בצמיחה בת-קיימא של התוצר בשנים הקרובות".
עם זאת, טוען הבנק, כי בעקבות אימוץ מסקנות ועדת ברודט, משמעות השמירה על תקרת ההוצאות היא כי ההוצאה האזרחית ללא ריבית תגדל ריאלית בשנים 2012-2009 באחוז אחד בלבד לשנה, פחות מקצב גידול האוכלוסיה. "לא ברור אם קצב גידול כזה הוא בר-קיימא בסביבה של צמיחה ובהינתן רמתה הנוכחית של ההוצאה האזרחית ללא ריבית. במחלקת המחקר מציינים כי מכיוון שהממשלה אימצה לאחרונה מספר תוכניות רב-שנתיות, שעלותן בשנים 2012-2009 גדולה, הרי ששמירה על תקרת ההוצאות הנוכחית תחייב קיצוצים משמעותיים בכל אחד מתקציבי השנים הבאות".
תרחיש אלטרנטיבי שנבחן לדברי הבנק, הוא של הגדלת ההוצאות בשנים 2012-2009 - בהתאם לעלות התוכניות הרב-שנתיות שאימצה הממשלה. יישום תוכניות אלה מאפשר לדבריו מענה לבעיות רבות בתחומי החברה והתשתית - אך משמעותו היא ששיעור הגידול של ההוצאה הציבורית בשנים 2012-2009 יהיה 3.1 אחוזים לשנה, הרבה מעל היעד הקבוע בחוק הנוכחי.
במקרה זה הגירעון יגדל ל-1.4 אחוזי תוצר ב-2010, ויתייצב ברמה זו עד 2012, ויחס החוב לתוצר יפחת בקצב איטי יותר מאשר על-פי תוואי החוק הקיים. מכיוון שהפער בין יעדי התקציב בתחום המצרפים הפיסקליים לעלות התוכניות ארוכות הטווח של הממשלה עלול לערער את האמינות של שניהם, רצוי שהממשלה תבהיר כיצד היא מתכוונת להתמודד עם פער זה".
