כמושבה ותיקה ביותר (נוסדה ב-1883 ו-100 שנה אחר כך קיבלה מעמד של עיר), אחת ההתיישבויות הראשונות של הביל"ויים ומסמלי החלוציות של ארץ ישראל במאה ה-19, נשארה נס ציונה מאחור. בדרך כלל כשמדברים על נס ציונה, מזכירים שמדובר באיזושהי נקודת מעבר בין ראשון לציון לרחובות, וכמקום שמהווה תחנת ביניים, גם שמה הקולינארי של העיר לא ממש הולך לפניה וספק אם תמצאו מישהו שאינו מקומי שידע להמליץ לכם על מסעדה טובה.
אז הנה, מישהו שאינו מקומי שיכול להמליץ לכם על מקום טוב ואיכותי לאכול בו, והילד הזה הוא אני. למקום קוראים טוקופיה, מסעדת גורמה כשרה ומשובחת, שאינה נופלת משום מסעדת שף אחרת בין אשקלון לזכרון יעקב (נו, אתם יודעים, אלה גבולות הגזרה שלי, פלוס מינוס). תחת ניצוחו של השף-בעלים קובי דלל, איש מוטרף באופן חיובי במיוחד (לא זכיתי לפגוש אותו, אבל לפי השילוב בין העיצוב לטעם אני יכול להעיד), מייצרת טוקופיה ארוחה איכותית, טעימה, משביעה ולא פחות חשוב מכך - באווירה נכונה, על כסאות מפנקים ומעל שולחנות מהודרים.
כמו פילים בחנות חרסינה הגיעו למקום הרומנטי הזה שתי ממותות - הג'מוס ואנוכי, הטווידלדי וטווידלדאם של עולם האוכל. שני שמנים שכמונו מיד חששו לצאת רעבים, כמו מרוב מסעדות השף ש"מכבדות את עצמן" ונותנת מנות מיניאטוריות. כבר עם פתיחת הערב הבנו שהסיפור עומד להיות שונה. אחרי שני קוקטיילים מדהימים, האחד עם נתחי קיווי והשני סנטוריני - גויאבה ועלי נענע (32 שקל) ועוד כוס יין תרשיש, יצאנו לדרך. מלצריתנו המופלאה, שמרית (!marry me) הביאה לנו שתי פוקאצ'ות שלא מהיקום הזה בכלל. האמת? לא רצינו לאכול כדי לשמור מקום, אבל הן היו כל כך טעימות, שפירקנו אותן בלי רחמים. אחר כך הגיעו הפתיחים המלבבים, ואני ממליץ בחום מיוחד על מקלוני בשר הכבש על סלט חמצמץ, חציל הבלאדי הקלוי וקרפצ'יו הפילה בקר ברוטב לימון.
בכוונה השמטתי את מחירי המנות הראשונות, משום שלטוקופיה יש תפריט עסקי לא רק לארוחות צהריים, אלא גם לארוחות ערב. התפריט הזה כולל שתייה קלה, יין או בירה, פוקאצ'ה, שתייה חמה, מנה ראשונה ומנה עיקרית. במחירים שנעים בין 72 ל-169 שקל אפשר להרכיב אחלה ארוחה. הנה לכם מסלול אחד מומלץ: יין, מקלוני בשר, אנטריקוט מיושן 400 גרם (איזו מנה! מזמן לא אכלתי סטייק כל כך טוב) וכוס תה ב-127 שקל. או אולי בירה, קרפצ'יו, פילה מיניון 350 גרם בציר בקר ויין אדום ב-169 שקל. אלה היו המסלולים שלנו, ולא התאכזבנו, לא מהאיכות ולא מהכמות, ויש עוד עשרות קומבינציות מעניינות בתפריט.
אם חשקה נפשכם בקינוחים, הג'מוס ואנוכי שמחים להמליץ על הסופלה המשובח (34 שקל), על הקדאיף המעולה (30 שקל) ועל מנה מופלאה שלא ידענו שקיימת בתפריט עד שהכירו לנו אותה מקרוב - סורבה אננס עם נתחי אננס חמים ומקורמלים שכובים בתוך סירה העשויה מחצי אננס טבעי. 42 שקל למנה א-ל-ו-ה-י-ת.
אני מצטער להפר את האידיליה, כי בכל זאת - לראות את הג'מוס תופח עד שהוא כמעט מתפוצץ זה לא מחזה נעים לעין, אבל המפגע התברואתי הזה הוא בהחלט לא הבעיה של טוקופיה, מסעדה עצומה לאלה שאוכלים כשר או שסתם רוצים ליהנות מארוחה טובה. זה אולי לא זול, אבל זה בטח לא יקר, ופשוט שווה ללכת למסעדה שמקפידה על פרטי פרטים בעיצוב ובטעם. אם תחליטו ללכת, תרימו טלפון. אני אדאג שהג'מוס לא יהיה שם כדי להרוס לכם את החוויה.
