נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי גורן, דחה (יום ד', 7.11.07) את תביעת מפלגת "עלי"ה - עמנו למען ישראל המתחדשת", שהשתתפה בעבר ברשימת "ישראל ביתנו", לקבל בחזרה ממשרד הפנים כספי מקדמה בסך כ-5 מיליון שקל למימון הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2003, שנגבו ממנה, לטענתה, שלא כדין.
מפלגת "עלי"ה - עמנו למען ישראל המתחדשת", התמודדה בבחירות לכנסת ה- 15 ולכנסת ה- 16 במסגרת רשימת "ישראל ביתנו" וזכתה בשני מקומות בכנסת. חברי המפלגה יורי שטרן ז"ל ופרופ' מיכאל נודלמן איישו אותם.
את תביעתה הגישה עלי"ה בנובמבר 2004 נגד שטרן שבינתיים נפטר, "ישראל ביתנו", משרד הפנים והמפקח הארצי על הבחירות. בתביעה ביקשה כי ייקבע כי היא אינה נושאת באחריות לתשלום מקדמת מימון הבחירות לרשויות המקומיות בסך 4,930,433 מיליון שקל. את המקדמה ביקש שטרן בשמה באוגוסט 2003 ומשרד הפנים העביר את הכסף ישירות לחשבון הבנק של "ישראל ביתנו" בספטמבר 2003. ביולי 2004, לאחר פרסום תוצאות הבחירות, נדרשה עלי"ה להחזיר את כספי המקדמה למשרד הפנים, והם קוזזו נגד כספי המימון השוטף המגיעים לה על-פי חוק מימון מפלגות. הדבר הביא לשיתוק מוחלט של המפלגה ופעילותה.
עושר ולא במשפט בתביעתה טענה המפלגה, כי כלל לא השתתפה בבחירות של אוקטובר 2003 ואף לא ידעה על המקדמה שביקש שטרן בשמה. טענתה המרכזית הייתה כי שטרן חרג מסמכותו כאשר ביקש את כספי המקדמה בלא ידיעתה, וכי בקבלתם עשתה "ישראל ביתנו" עושר ולא במשפט, ועל-כן היא זו שחייבת להשיב את הכספים למשרד הפנים.
בד-בבד, הגישה עלי"ה בקשה לצו מניעה זמני שיורה למשרד הפנים להימנע מלקזז את סכום המקדמה מכספי המימון המגיעים לה (בש"א 23475/04). בפברואר 2005 דחה השופט יהודה זפט את הבקשה.
ביולי 2007 הורה השופט גורן על מחיקת ח"כ שטרן כמשיב בתביעה עקב מותו, וב-15.07.07 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שלפיו יפסוק השופט סופית, בלא ערעור.
פעילות ומימון משותפים בפסק הדין שדחה את תביעת עלי"ה פסק השופט גורן, כי אין יסוד לטענת עלי"ה כי שטרן לא היה מוסמך לבצע פעולות בשמה בקשר עם המקדמה. השופט הסתמך על הסכם השותפות ועל חוות-דעתה של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד אנה שניידר. השופט גם דחה את טענת עלי"ה כי לא השתתפה בבחירות לרשויות המקומיות, שכן ממילא הוסכם על פעילות ומימון משותפים תחת סיעה אחת, וממילא לא הייתה עלי"ה זכאית למקדמה אלא במסגרת התמודדות סיעת ישראל ביתנו בבחירות.
השופט סיכם את התוצאה כך: "אכן, החוב שנוצר לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בשל הדרישה להחזיר את המקדמה ששולמה לעלי"ה, הוטל עליה במלואו, ואילו "ישראל ביתנו" לא רק שלא נדרשה להחזיר כספים אלא קיבלה השלמה למקדמה ונשאר בידיה עודף. אבל עודף זה שימש למימון ההוצאות השוטפות והוצאות הבחירות של הסיעה המשותפת, כך שגם עלי"ה נהנתה מן הכספים. חלוקה זו תאמה את ההסדר המוסכם בין הצדדים".
