המקרה הבא מעיד שלא מומלץ לשלוח צ'קים בדואר. אביתר ויזן תבע את בנק מזרחי טפחות בע"מ, בו מתנהל חשבונו, ואת בנק לאומי לישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 5,000 שקל, לאחר שצ'ק ששלח בדואר לפקודת מוסד רפואי (ולמוטב בלבד), נגנב וזויף.
לדבריו, שמו של המוטב שונה למקסים וודופיאנוב, הופקד בחשבונו של מקסים בבנק לאומי לישראל ונפרע. ויזן ציין שהזיוף היה בולט והשם מקסים וודופיאנוב, נכתב באופן שונה משאר הפרטים בצ'ק. התביעה כללה את סכום הצ'ק בתוספת הצמדה וריבית, עוגמת נפש והוצאות.
בכתב ההגנה טען בנק מזרחי טפחות שעל הבנק הגובה, קרי: בנק לאומי לישראל חלה החובה לבדוק את רישום המוטב וחתימת ההסב ולוודא שהצ'ק הופקד לחשבון המוטב בלבד. לדבריו, טענת הזיוף אינה מעניינו ואין לו כלים לבדוק אם רישום המוטב מקורי והצ'ק הופקד כדין. "האחריות לפירעון לא כדין של צ'ק מוטלת על הבנק הגובה". הבנק ביקש לדחות את התביעה נגדו.
בנק לאומי לישראל השיב שהצ'ק לא נראה מזויף ובהתאם לסעיף 82 לפקודת השטרות, בנקאי שקיבל בתום לב וללא רשלנות צ'ק לפקודת לקוחו כשאין ללקוח זכות קניין בצ'ק או שזכות קניינו פגומה, לא יהיה מחויב כלפי בעלו האמיתי של הצ'ק. "מאחר שהצ'ק הופקד על-ידי לקוחנו ועל פניו הלקוח הוא המוטב והאוחז בו לא תחול עלינו אחריות כלשהי בקשר לפירעונו".
הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתיק על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. השופט מוריס בן עטר ציין בפסק הדין שניתן ביום שני, בהעדר הצדדים, שלא עיין בצ'ק המקורי משום שעקבותיו אבדו. "הנני פוסק כי כל אחד מהנתבעים ישלם לתובע סכום כולל בסך 2,000 שקל ומועד פסק דין זה יהווה מועד ביצוע התשלום".
