|
|
|
תאריך:
|
11/11/2007
|
|
|
עודכן:
|
11/11/2007
|
|
|
1 |
|
| |
25 שנה לאסון צור - לבנון 1982
======================
לפני 25 שנה, ב- 1982 במלחמת
לבנון, קרס בנין הממשל הצבאי
בצור וקבר תחתיו 75 איש,
בינהם 9 אנשי שב"כ:
עמוס רימון
יחזקאל חורש
חנן זיו
אבי בן-שמואל
צביק'ה פוגל
שמעון זהבי
מאיר שמי
דב לבבי
שבתאי גולמבה
יהי זכרם ברוך !
|
 25 שנה לאסון צור - לבנון 1982 |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
סמואל |
|
|
|
2 |
|
| |
פיצוץ אדיר הרס את בניין הממשל הצבאי בצור
פיצוץ אדיר הרס את בניין הממשל הצבאי בצור וקבר תחת
ההריסות עשרות חיילי צה"ל, אנשי שב"כ, מודיעין ועצורים פלסתינים.
כוחות החילוץ הגיעו במהרה, ובמשך שלושה ימים, בקור עז, בגשם
שוטף וברוח חזקה, חולצו מבין ההריסות 75 גופות של חיילי צה"ל
ו- 24 חיילים פצועים. ועדת חקירה שמונתה ע"י הרמטכ"ל, לא מצאה
עקבות לפיגוע חבלני, והניחה שדליפת גז גרמה לפיצוץ הקטלני. כנראה
שרמת הבנייה הנמוכה בלבנון לא עמדה בעוצמת הפיצוץ.
לימים, התגלה לנו המשפחות, שהיה (פיגוע) משאית תופת בסמוך לבלוני הגז...
25 שנה ------------ כמו הרגע הזה !
עמוס רימון בן 40 הותיר צוואה לחיים אשר התגלתה לאחר נפילתו.
הצוואה "בן אדם בעולם" הולחנה על ידי עדנה רימון רעייתו "כמו ילדתי לו בן רביעי"
בן אדם בעולם
בן אדם , החזק חזק בעולם, חבקו ועשה הטוב לכולם
אל תיפול ותידרדר אל התהום, יפים החיים הסתכל למרום.
הטוב והרע מופיעים גם יחדיו, אך על כך לא נלך לרב
נישא כפיים ונחזיק אצבעות, שישאר רק הטוב עליי אדמות.
בן אדם-בעולם.
שהעולם ימשיך וייסוב, ותתמלא משאת ליבו של הרוב
לכן אמץ העולם לליבך, ושק על שפתות אהובתך.
בן אדם-בעולם.
שתה את הכוס ואל תותיר ושטוף ממך כל טעם מריר
בן אדם בעולם
דע לוותר ולסלוח לכל, חבק העולם - וצא במחול
בן אדם בעולם
תהום , הסתכל למרום .
|
|
לחץ כאן להשמעת השיר בביצוע של עדנה רימון |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סמואל |
|
|
|
3 |
|
| |
אסון צור - לבנון 1982 , הסיפור מאחורי השיר "בן אדם בעולם"
מילים ולחן חוברו על ידי עדנה ועמוס רימון.
הסיפור מאחורי השיר "בן אדם בעולם"
מילים:עמוס רימון ז"ל איש שב"כ נפל בצור לבנון 1982
לחן: עדנה רימון
יום הולדת ארבעים לעמוס. שעת ערב מאוחרת ,
הסלט מחכה חתוך קטן כמו שהוא אוהב. טוסטים גבינות אהבה, פרח סחלב, ושלושה ילדים.
כולנו מחכים לבואו מעזה.
הפעם הזאת הגיע בזמן, לא כהרגלו.
הילדים ניצן 18 גל 12 ועידן 3 התנפלו עליו בנשיקות, והוא עם התרמיל עדיין על הכתף,
מרים את הקטנצ'יק למעלה בקול שאגה "מזל טוב לאבא".
לפני הארוחה הראה לי בשקט מה הכינו לו הפקידות ממרחב עזה ליום הולדתו ה-40 .
קלסר ובו מודפסים כל השירים שכתב והצפין במגירות.
בחאן יונס, נוסארט, אבו רודס. דיר אל בלאח ועוד. עמוס חיבר שירים לילדים אך לא כתב אף פעם בבית.
הייתי המומה לנוכח המילים. לעיניי התגלו שירים על שכול, אלמנות, יתומים, מלחמה, תקווה, ושלום.
הבטתי בו בעיניים, נתתי לו נשיקה והצעתי לשים את הקלסר במדף העליון של ארון הבגדים.
(לרגע חששתי שהמשפחה שלנו עלולה להדבק במכת השכול). עמוס הבין בדיוק מה חשתי...
חגגנו את יום ההולדת שמחים ומאושרים. (אך אני כבר לא הייתי שם. משהו ניבא לי לא טוב.)
יום אחד הגיע הביתה וסיפר שבעוד כמה ימים הוא יוצא לאחת מארצות אירופה .
האימונים לקראת התפקיד החדש השילו מעליו 5 קילו ומתח רב ניכר בפניו.
בערב נסיעתו הגיעו הוריו מדגניה ב' לברכו לשלום, ואז הטלפון מצלצל ומעבר לקו מדברים איתו.
עמוס עונה בערבית (יקה בן להורים ילידי גרמניה) וחיוך רחב עולה בשפתיו. האושר הגדול הגיע.
מבקשים אותו דחוף ללבנון. הכל! ההורים המזוודה הילדים ואני , נותרנו מאחור,
והוא קדימה עם התרמיל המוכן..יוצא!.
לי נותר להוציא את החליפה והעניבה מהמזוודה.... במהלך שירותו בלבנון לא ידעתי בדיוק היכן הוא,
שמעתי על המקום ' עליי' 'צידון' 'צור' ועוד. ערב לפני שסיים תפקידו נפל לי עדי מהשרשרת .
לעדי היו 4 אבנייטורקיז. אחת גדולה ו-3 קטנות.
לאחר חיפושים רבים מצאתיו, אך האבן הגדולה נעלמה ולא מצאתיה.
היתה לי הרגשה נוראית , אך הדחקתיה .
ביום חמישי לאחר העבודה נסעתי בפעם הראשונה לשוק רמלה לקנות זיתים גדולים גבינות ו
שאר מטעמים פיקנטיים לקראת המסיבה ביום ששי לכבוד סיום תפקידו בלבנון.
אפילו רצתי למספרה. כשהגעתי לחניה שרקתי לבן שירד לעזור לי להעלות את המצרכים למעלה,
ואז שאל אותי אם שמעתי רדיו. הרדיו מקולקל עניתי .ואז סיפר לי שקרה אסון בלבנון .
מאחר וידעתי שעמוס מסתובב בשטח ולא נמצא במקום אחד
הרגעתי את הבן ושאלתי את השכנים מה קורה? עמדנו בחדר המדרגות כאשר הדלתות פתוחות.
ואז אני רואה את אלי ויוסי חברים טובים של עמוס עולים לקראתי, ואני מאד שמחה לראותם,
אך לאחר רגע צועקת "מה אתם עושים פה?" והשניים שותקים!
ניצן מסדר הדברים במטבח וצלחות נשברות בקול נפץ, ואני עומדת ומדקלמת את :
המשך בתגובה הבאה
קישורים נילווים :
"הרבה רגעים של זיכרון"
לצפייה בסרט "עץ הרימון"
לראיון עם גבי גזית ולשיר בביצוע עפרה חזה
"מגש הכסף" של נתן אלתרמן.
"והארץ תשקוט עין שמים אודמת."....... "היא לטכס תיכון" ......!
הזמנתי אותם להכנס הביתה , ונתתי להם כוס מים. המילים שהצליחו להוציא מהפה :
"הבניין התמוטט ולא יודעים אם עמוס היה בתוכו." בקצור " נעדר " !
המוח שלי עבד שעות נוספות , "מה אני יכולה לעשות על מנת להציל את המצב?"
טילפנתי לחברים קרובים שיבואו |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סמואל |
|
|
|
4 |
|
| |
25 שנים לאסון צור / עפרון שרת (שב"כ)
עשרים וחמש שנים של אזכרות לעמוס רימון ז"ל
25 שנים חלפו מאז ניערנו מעל פניך את האבק
25 שנים חלפו מאז רעדה האדמה בשורות השב"כ
25 שנים חלפו מאז נפל הבית בלבנון
25 שנים חלפו מאז נכנע חיוכו של עמוס רימון.
מן הלוחמים המופלאים שצעד ובגאון
לוחמים אלמונים שהציב שירות הבטחון
אל מול טרור שאחז בו טרף ושיגעון
עמוס היה בין החמושים בעוז ובחזון
25 שנים זה מעין סיכום של דור
אז נזכיר חלק מהדברים שנאמרו
כאן על הקבר, במהלך השנים
לזכרו של עמוס רימון.
למרות היותו בשרות וכל מבצע משמעו לא לישון
עמוס התנהג תמיד כאילו זה מבצעו הראשון
כושרו ומרצו גם במונחי השירות היו נדירים
הוא שימש דוגמא ומופת לדור הצעירים
לא רק לוחם חשאי אלא גם משורר רגיש
שלא נתן פומבי לשיריו ואיש לא הרגיש
נתן ביטוי לאהבה, לחשבון הנפש ולכוח העמידה
"בן אדם החזק בעולם", אל תיפול בהמשך הצעידה.
בכל אזכרה דיברנו ולמעשה לא אמרנו כלום
על הימים והלילות בהם לא ישן ולא ינום
25 שנים כאילו הכל כבר נאמר
אך-נוכל למלא עוד דפים רבים בספר שלא נגמר.
שרתתי עם עמוס באותו בית בלבנון, טרם הנפילה
והאיש ידע לכתוב, והאיש ידע לשאת תפילה
בכל בקר הוא טיגן חביתות ואני הכנתי סלט ירקות
חויה לראות את עמוס אוכל ומלקק את האצבעות.
אני זוכר את בוקר ההפצצה הגדולה של חיל האויר בבירות
ימים בהם עמוס קיבל על 'עלה' את האחריות
עליתי מצור לתגבר אותו במתקן החקירות
על התלהבותו אז, חייכו לו אפילו הקירות.
זה היה בוקר בהיר ונטול עננים
יצאנו למרפסת בגופיה ותחתונים
ראינו את המטוסים נוסקים וצוללים
חשבנו איך הטייסים פוגעים ולא מתבלבלים
אבל זה כמו שאנחנו יודעים להבחין בין מחבל – לחף מפשע
ופועלים למגר כל אוייב שקם לנו על ציר הרשע.
רוח ההתנדבות בערה בעמוס, אך הוא לא שש אלי קרב
הרבה יותר ממלחמה, שלום הוא אהב
הוא ביקש מהאדם להחזיק בעולם ולחיות את חייו
הוא שנאמר ונכתב, במגירת שיריו.
עמוס, היו טמונות בך יכולות, ומירצך היה אדיר
אבל בקירבך שכנה נפש של ציפור שיר
במלחמה צודקת היית לוחם עז ודרוך
אתה תנוח בשלום על משכבך
ויהי זכרך ברוך.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עפרון שרת |
|
|
|
5 |
|
| |
כנס התייחדות עם חללי אסון צור 1982 ו-1983
נערך ב-3.12.08 בת"א.
יותר מ-25 שנה חלפו מאז שני האסונות בצור שבהם נהרגו 104 חיילים אנשי מג"ב שב"כ מודיעין, ומשטרה צבאית.
הערב נאספו בני משפחותיהם לטכס התיחדות עם זיכרם במעמד ראש השב"כ יובל דיסקין וראשי מג"ב משטרה צבאית ושאר זרועות הבטחון.
ב-11 לנובמבר 1982 התמוטט בפיצוץ אדיר ביניין המימשל הצבאי ששימש את כוחות הביטחון של מלחמת לבנון הראשונה.
כמעט שנה לאחר ב- 4 לדצמבר 1983 ארע אסון צור השני כשמכונית תופת פרצה אל חצר מפקדת מג"ב בצור והתפוצצה בסמוך לבונקר תחמושת.
נתבקשתי ליצג את המשפחות השכולות ולכתוב כמה מילים לערב מרגש זה. על פי בקשת כמה הורים ואחים הדברים מובאים לכאן.
נציגת המשפחות בטכס לשני אסונות צור 82..83
אסון צור לבנון 1982 – 1983
כשנתבקשתי לשאת כמה מילים בשם המשפחות השכולות, עלתה אותה השניה בה הודיעו לי על אסון צור. באותו רגע מר,,, עצמתי עיניים ושיננתי את מגש הכסף של נתן אלתרמן. המדינה... הבנים... "היא לטכס תיכון....."
מאז, אנו בטכסים לזכרם של יקירנו.
לשאת מילים בשמה של משפחת השכול, זו אחריות כבדה!!!
בעמדי כאן מולכם, אני חשה, שכל אחד מכם מצוי בתוכי ובליבי,
כך שכולנו למעשה כאחד!
חוד התער פגע במרכז חיינו ב-1982 ו-1983!
דקירה מדממת שאיננה מגלידה, ומותירה צלקת גלויה ולעיתים חבויה בסודנו האישי.
ארבעה דורות של שכול מטילים עלינו משא גדול וכבד !!!
הם חסרים לנו....! כל אחד מהם היה חלק מאיתנו,
חלק ממי שהוא... חלק חשוב! חלק שקבע בחיים ולפתע הלך....
הלך... והשאיר אחריו רק זכרונות.... !
....אתם ההורים היקרים, הלביאות והאריות אשר חינכתם כפירים נפלאים, בירכתם את הבנים "לכו בשלום ושובו בשלום" ולבסוף הם יצאו אלי קרב ומעיין דמעותינו חרב!
המילים מתגמדות . השנים עוברות , והאסון כאילו התרחש הרגע!!! הזמן עצר מלכת והבנים נשארו צעירים.... מעניין איך היו נראים היום?????
לכם ההורים מגיע חיבוק ללא מילים. אהבת אין קץ על מה שאתם, ומה שהינכם.
אתם ראויים לארץ ישראל טובה יותר, ולמדינה תומכת יותר! אתם ראויים להצדעה ארוכה!
... אתם הילדים אשר התייתמתם מאביכם, ואני יודעת שיש בינינו ילדים שהיו עדיין ברחם אימם כשקרה האסון. אז, החברים של אבא התגייסו למעננו, ולא עזבו אותנו פצועים בשטח, אימצו אתכם ודאגו להכיר ולספר לכם על אביכם בחייו.
אתם הילדים שכ"כ כמהתם לומר את המילה 'אבא', נותרתם עם חלל ענק בעודכם צעירים ורכים. ...עבר זמן, 26 ו-25 שנה, וביניכם ישנם כבר אבות.
וכשילדכם אומר לכם בפעם הראשונה את המילה 'אבא' , צמרמורת עוברת בכם ובכולנו.
אין נחמות! יש השלמה! יש המשכיות חיה ותוססת הנקראת: משפחה.
כך אבא היה רוצה לראות אתכם!
......אתם האחים והאחיות שנותרתם בחדרו המיותם של אחיכם , ואולי החדר המשותף לכם,
נוגעים בזיכרונות בכאב צורב.
כולם אמרו לכם "שימרו על ההורים" משפט זה קטע באחת את ילדותכם.
מיד לקחתם אחריות ופיקוד לתמוך בהורים, ובכל המשפחה.
בנוסף, אתם צריכים להבין לקבל, ואפילו לסלוח, להוריכם, שלא כתמיד פנויים אליכם,
אלא שקועים בעצמם בכאבם ובאבלם.
אנו הנשים, רתמנו באמונה עגלת חיינו למען המשך חיים נורמלים של עתיד ילדינו, ושלנו.
הבעלים הנחושים להגנת המולדת נקראו לדגל בזכות, ובמותם, ציוו לנו חיים.
בשמחות ובימי חג הם כהילה מעל ראשינו, ורואים כמה הילדים התפתחו וחלקם אף הקימו משפחות.
אנו לו |
|
"בן אדם בעולם" צוואתו של עמוס רימון ז"ל |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עדנה רימון |
|
|
|
6 |
|
| |
רשת ב' סיקרה טקס התייחדות לשני אסונות צור 1982 ו-1983.
יותר מ-25 שנים חלפו מאז האסונות בצור שבהם נהרגו 104 חיילים אנשי מג"ב שב"כ מודיעין ומשטרה צבאית.
הערב נאספו בני משפחותיהם לטכס התייחדות עם זיכרם במעמד ראש השב"כ יובל דיסקין וראשי מג"ב ומ"צ.
ב-11 נובמבר 1982 התמוטט בפיצוץ אדיר ביניין המימשל הצבאי ששימש את כוחות הביטחון של מלחמת לבנון הראשונה.
כמעט שנה לאחר ב-4 לנובמבר 1983 ארע אסון צור השני כשמכונית תופת פרצה אל חצר מפקדת מג"ב בצור והתפוצצה בסמוך לבונקר תחמושת. האסון כבד וכל המדינה היתה באבל.
מובאים לכאן דיברי נציגות משפחת השכול.
עדנה רימון אלמנתו של עמוס רימון ז"ל איש שב"כ
שנפל בצור 1982 .
נציגת המשפחות בטכס לשני אסונות צור 82..83
אסון צור לבנון 1982 – 1983
כשנתבקשתי לשאת כמה מילים בשם המשפחות השכולות, עלתה אותה השניה בה הודיעו לי על אסון צור. באותו רגע מר,,, עצמתי עיניים ושיננתי את מגש הכסף של נתן אלתרמן. המדינה... הבנים... "היא לטכס תיכון....."
מאז, אנו בטכסים לזכרם של יקירנו.
לשאת מילים בשמה של משפחת השכול, זו אחריות כבדה!!!
בעמדי כאן מולכם, אני חשה, שכל אחד מכם מצוי בתוכי ובליבי, כך שכולנו למעשה כאחד!
חוד התער פגע במרכז חיינו ב-1982 ו-1983!
דקירה מדממת שאיננה מגלידה, ומותירה צלקת גלויה ולעיתים חבויה בסודנו האישי.
ארבעה דורות של שכול מטילים עלינו משא גדול וכבד !!!
הם חסרים לנו....! כל אחד מהם היה חלק מאיתנו,
חלק ממי שהוא... חלק חשוב! חלק שקבע בחיים ולפתע הלך....
הלך... והשאיר אחריו רק זכרונות.... !
....אתם ההורים היקרים, הלביאות והאריות אשר חינכתם כפירים נפלאים, בירכתם את הבנים "לכו בשלום ושובו בשלום" ולבסוף הם יצאו אלי קרב ומעיין דמעותינו חרב!
המילים מתגמדות . השנים עוברות , והאסון כאילו התרחש הרגע!!! הזמן עצר מלכת והבנים נשארו צעירים.... מעניין איך היו נראים היום?????
לכם ההורים מגיע חיבוק ללא מילים. אהבת אין קץ על מה שאתם, ומה שהינכם.
אתם ראויים לארץ ישראל טובה יותר, ולמדינה תומכת יותר! אתם ראויים להצדעה ארוכה!
... אתם הילדים אשר התייתמתם מאביכם, ואני יודעת שיש בינינו ילדים שהיו עדיין ברחם אימם כשקרה האסון. אז, החברים של אבא התגייסו למעננו, ולא עזבו אותנו פצועים בשטח, אימצו אתכם ודאגו להכיר ולספר לכם על אביכם בחייו.
אתם הילדים שכ"כ כמהתם לומר את המילה 'אבא', נותרתם עם חלל ענק בעודכם צעירים ורכים. ...עבר זמן, 26 ו-25 שנה, וביניכם ישנם כבר אבות.
וכשילדכם אומר לכם בפעם הראשונה את המילה 'אבא' , צמרמורת עוברת בכם ובכולנו.
אין נחמות! יש השלמה! יש המשכיות חיה ותוססת הנקראת: משפחה.
כך אבא היה רוצה לראות אתכם!
...אתם האחים והאחיות שנותרתם בחדרו המיותם של אחיכם , ואולי החדר המשותף לכם,
נוגעים בזיכרונות בכאב צורב.
כולם אמרו לכם "שימרו על ההורים" משפט זה קטע באחת את ילדותכם.
מיד לקחתם אחריות ופיקוד לתמוך בהורים, ובכל המשפחה.
בנוסף, אתם צריכים להבין לקבל, ואפילו לסלוח, להוריכם, שלא כתמיד פנויים אליכם,
אלא שקועים בעצמם בכאבם ובאבלם.
...אנו הנשים, רתמנו באמונה עגלת חיינו למען המשך חיים נורמלים של עתיד ילדינו, ושלנו.
הבעלים הנחושים להגנת המולדת נקראו לדגל בזכות, ובמותם, ציוו לנו חיים.
בשמחות ובימי חג הם כהילה מעל ראשינו, ורואים כמה הילדים התפתחו וחלקם אף הקימו משפחות.
אנו לוחשות להם בשקט: " .. |
|
השיר "בן אדם" ביצוע עדנה רימון |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עדנה רימון |
|
|
|
7 |
|
| |
|
אפשר ויש מהחיילים הניצולים חייל בשם ניסים ,
אשמח לקבל מידע אודותיו,הצוות שלי היה הראשון
שראה והיגע לבניין הקורס .
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אליהו אליאב |
|
|
|
|
יפעת גדות
הפסיקו את המחשבות המלחיצות לפני שהן יוצאות מכלל שליטה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדר פרבר
בוועידה של מנהיגי אמריקה הלטינית אמר נשיא ונצואלה כי ראש ממשלת ספרד לשעבר הוא "פשיסט" וכי "פשיסטים אינם אנושיים, נחש יותר אנושי מהם"  מלך ספרד כיבה את המיקרופון של צ'אבז ואמר לו לשתוק
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, מזהיר מפני כישלון ועידת אנאפוליס מציב שלושה יעדים: מימוש הסכמים קודמים, הגדרת סוגיות ההסדר הקבע וקביעת לוח זמנים למו"מ רומז: גבול רצועת עזה אינו סופי ויקבע לאחר עיון במפות ההיסטוריות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
הנהלת ארגון המורים דחתה את הצעת הפשרה של משרד האוצר ואת בקשתם להשעות את השביתה בשבועיים תדון בצהריים בהצעות מפורטות שתגיש הממשלה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מערכת ONE
העיר הגדולה בסקוטלנד גברה על בירת ניגריה, אבוג'ה ותארח לראשונה בתולדותיה את המשחקים המפעל נערך אחת ל-4 שנים ומונה כ-5000 אתלטים בממוצע
|
|
|