"נולד לרקוד" - שלב האודישנים. ערוץ 2, 21:00 "אתה רקדן טוב מדי, למה אתה בא לפה?" נשאל אתמול בחור בשם ארתור, רגע לפני שהכתוביות התחילו לרוץ. את התשובה שלו קטעו, אולי משום שלא היתה לו תשובה שמכבדת את המסגרת שלתוכה נחת.
תכלס, מה זה היה? הבלחה מיותרת לחלוטין של מודעות עצמית, כזאת שמבטלת את עצם ההצדקה לקיומה של התוכנית. הרי אתם ואני וגם הם יודעים שהרוב רובם של הטובים באמת לא ילך להתבזות מול עדו תדמור, אבל מה, עכשיו צריך גם להגיד את זה? אולי פשוט תחליפו את שם התוכנית ל"נולד עם קצת כישרון אבל יותר מכל רוצה להיות קצת בטלוויזיה ואולי אחר-כך לעשות פרסומת או שתיים"? די, באמת. יש דברים שלא מדברים עליהם. זה לא מקצועי.
כמה דקות לפני-כן, שאל צביקה את ארתור אם הוא מרגיש יותר ישראלי או יותר רוסי. גם אז לא ממש היה לו מה להגיד. אולי משום שזאת שאלה מטומטמת. ואז רקד ארתור בסגנון "המודרני" ועשה לשופטים וואו, אף שמיכל אמדורסקי, נגיד, הודיעה שהיא לא חסידה גדולה של כל הסגנון "המודרני" הזה, שזה בערך כמו להגיד על ציור של מאלביץ' ש"גם אני יכול לצייר ככה", יעני פרמיטיבי בצורה ממש לא לגיטימית.
יש להם שם, ב"נולד לרקוד", איזה קיבעון נטול היגיון על סגנונות, שתופס הרבה יותר מדי זמן מסך. זה קטע שהם סוחבים משתי העונות הקודמות ואתמול הוא שלט בלי עוררין, כאילו שהמשימה הכי גדולה שניתן להציב בפני כל נבחן היא להגדיר נכונה את סגנונו - האם הוא "לירי", "סלוני", "מודרני", "היפ-הופ", "סטריט ג'אז" או שמא בכלל גרוזיני. ואם יטעה, תהיה זו בושה גדולה. וכאילו שהאתגר הכי גדול שאפשר לדמיין הוא הצלחה בתחום המחול המכונה "היפ-הופ" בשעה שבימים כתיקונם אתה דווקא רוקד עממי-גרוזיני (וזה הזמן לעודד את המתמודדת מננה. אנחנו בעדה כי היא יפה). האם המטרה של כל זה היא לנסח מעין מילון מושגים שגם הצופים בבית, שבעיקרון אין להם יותר מדי כלים כדי לשפוט את מה שהם רואים, יוכלו לעכל בנחת? יכול להיות. ועדיין, זה משעמם.
בסיכומו של עניין, התוכנית הראשונה של "נולד" לא עשתה לי שאבאם. אם בשלב האודישנים של "כוכב נולד" האחרון הבריקו עם עריכה אכזרית שטחנה אנשים לעפר אבל לפחות היתה מעניינת לצפיה, בהשקה של הבת דודה המחולניקית לא התאמצו יותר מדי.
סתם, העבירו אנשים שהיו סבירים ומעלה, ירדו על אנשים שבאו עם נעלי ספורט וביצעו מיני ניתורים ועשו וי על משבצת הכוסית (ליסה מפרויקט "תגלית") ועל משבצת הטראבלמייקר בפוטנציה (צביקה מ"מתחת לעץ"). חוץ מזה הבטיחו לנו שופט אורח מאמריקה, אבל משום מה שמרו אותו לאחר-כך. הדבר הכי-הכי מסקרן שראינו אתמול היה הדיל בין ההפקה לרון חולדאי, שבמסרתו, ככל הנראה, סוכם שצביקה הדר ינקוב בשמו של המתחם המתחדש שבו נערכו האודישנים, למען נדע כולנו כי מדובר במתחם אורבני גזעי ביותר.
אבל עזבו, ברור שהאודישנים הם החלק החלש של העונה, בגלל הפגם הבסיסי המובן לכל - "נולד לרקוד" צריכה להתחנן בפני המועמדים שלה ולא להיפך. אבל השלב הזה לא יימשך זמן רב. אחרי שיימצאו מספיק אנשים שאפשר לפגוש אותם באמצע הדרך בין עולם המחול לעולם הטאלנטים, התוכנית תתייצב ותהפוך למה שהיא באמת: רצף חינני של קטעי ריקוד נאים לעין. שואו כזה, כמו בימיו הראשונים של הקולנוע האמריקני, אז אדם הכניס מטבע במכונה כדי להציץ בתמונה נעה של בחורה שרוקדת את ריקוד הצעיפים. בידור במובנו הבסיסי.
