פרובינצית אונטריו, שבירתה טורונטו, מהווה יעד מועדף להגירה מכל העולם ובכלל זה מישראל. רבים סבורים, כי בטורונטו, הנחשבת לבירה הכלכלית של קנדה, הזדמנויות רבות יותר לתעסוקה ואפשרות להגשים את חלום ההתבססות בצפון אמריקה. ואולם, המציאות לעיתים שונה ואונטריו אינה מאירת פנים לכולם. כך מדווח השבוע העיתון 'שלום טורונטו'.
עליה במספר העניים דוח שפורסם השבוע ע"י התאחדות בנקי המזון של אונטריו (OAFB) חושף תמונת מצב חברתית קשה בפרובינציה. על-פי נתוני הארגון, 318,540 (!) מתושבי אונטריו פונים מדי חודש לבנקי המזון ומדובר במגמה ההולכת ומתרחבת. מאז 2001 מספר התושבים הנזקקים לסיוע במזון גדל ב-14.3%. חתך הנזקקים מלמד על חומרת הבעיה: 40% (!) מהם הינם ילדים, 29% מהגרים חדשים, 21% תושבים בעלי מוגבלויות שונות ו-14% תושבים עובדים. שיעור הנזקקים באזורים הכפריים גדול לעיתים פי שניים ופי שלושה מהמצב בערים הגדולות. הארגון קורא לממשלת אונטריו לשנס מותניים ולפעול לסייע לבעלי השכר הנמוך לצאת ממעגל העוני תוך הפניית התקציבים הנדרשים לכך בשנים 2008 ו-2009.
המחסור ברופאים מחריף ההתאחדות הרפואית באונטריו (OMA) מפנה קריאה לממשלת אונטריו להתמודד בצורה יסודית עם בעיית המחסור ברופאים בפרובינציה, על-מנת להבטיח לכל תושב גישה לרופא משפחה ולקצר את המשך ההמתנה לטיפולים רפואיים. נשיאת הארגון, ג'ניס ווילט, ציינה כי בתנאים הנוכחיים הרופאים עובדים תחת לחץ גדול בשל המחסור ברופאים בניסיון להעניק טיפול רפואי הולם למספר גדול ככל האפשר של חולים. לדבריה, אונטריו צריכה לפעול במהירות על-מנת להיות מספיק אטרקטיבית לרופאים המעדיפים כיום אחר התנאים הטובים שמציעות אלברטה, בריטיש קולומביה וארה"ב.
והנתונים מדברים בשם עצמם. אונטריו מדורגת במקום ה-7 מתוך 10 הפרובינציות הקנדיות במספר הרופאים ביחס לאוכלוסיה. באונטריו 176 רופאים לכל 100,000 איש לעומת 218 בנובה סקושיה. כיום חסרים באונטריו יותר מ-2,000 רופאים, ומשמעות הדברים שלמיליון מבוגרים ו-130,000 ילדים אין רופא משפחה. והמצב חמור עוד יותר, שכן לא פחות מ-19% מהרופאים הינם מעל גיל 60 ו-11% מעל גיל 65.
ראש הממשלה מגינטי טוען בתגובה, כי ממשלתו עשתה רבות לשפר את השירותים הרפואיים בפרובינציה ובכלל זה שיפרה את השכר לרופאים והצליחה להביא כ-500,000 תושבים להירשם אצל רופא משפחה. מגינטי ציין, כי הממשלה תוסיף להשקיע כספים בהרחבת בתי הספר לרפואה. למרות המחסור, רופאים מהגרים חדשים מתקשים למצוא עבודה, בגלל ההגבלות הקשות על שילובם במערכת הבריאות (חייבים לעבור תקופת ניסיון תחת פיקוח, קיימת מכסה נמוכה מאוד לשילוב רופאים מהגרים).
הצעה: בתי ספר לשחורים בלבד הזמנים משתנים. בעבר נלחמה הקהילה האפרו אמריקנית נגד כל ביטויי ההפרדה הגזעית במקומות עבודה, במקומות בילוי, באוטובוסים וגם בבתי הספר. והנה, רק 40 שנה לאחר המהפכה שהוביל מרטין לותר קינג, דווקא מקרב קהילה זו, עולה הרעיון להקים בטורונטו בתי ספר לשחורים בלבד.
דיון בנושא זה נערך בשבוע שעבר באחד מבתי הספר בעיר. המתכנסים, אנשי ציבור וחינוך, הביעו תמיכה בהקמת מערכת חינוך עצמאית, שתיתן ביטוי להיסטוריה ולתרבות של השחורים ותפעל לצמצם את השיעור הגבוה של הנושרים השחורים מבתי הספר, וזאת בהשוואה לתלמידים "הלבנים". אחת הדוברות בכנס האשימה את בתי הספר בגישה עוינת בסיסית לתלמידים השחורים. מנהלת החינוך של טורונטו בחנה באחרונה תוכנית ניסיונית של קורסים המיועדים לתלמידים שחורים בדומה לתוכניות למגזרים חברתיים אחרים (ילידים, הומוסקסואלים ולסביות).
מבקרי הרעיון טוענים, כי בתי ספר לשחורים בלבד יעצימו את הגזענות והבדלנות החברתית. ראש הממשלה מגינטי שולל את הצעה ודוגל בפיתוח מערכת החינוך הממלכתי המבוססת על רב תרבותיות.
מכת פשפשים נחתה על טורונטו שנה וחצי לאחר שתקפו את ניו-יורק פולשים הפשפשים לטורונטו. הפשפשים הינם חרקים ממשפחת הפשפשאים, וידועים בשם העממי פשפשי המיטה. הפשפשים פעילים בלילות וניזונים מדמם של בעלי דם חם ובהם גם בני האדם. פשפשים אלו אינם ידועים כמעבירי מחלות, ועקיצתם איננה כואבת אך יוצרת אזור אדום ומגורה. הגירוי חולף לאחר כמה ימים.
פשפשים אותרו בשנים האחרונות בטורונטו, ואולם נראה כי הבעיה הפכה לחמורה הרבה יותר במהלך השנה האחרונה והיא זכתה לעלות לדיון על שולחן מועצת העיריה. חברי מועצה דורשים להכריז מלחמה על הפשפש ולחקור כיצד הצליח החרק להתפשט במקומות רבים כל כך בעיר. בשנת 1999 נרשמו שתי קריאות בשנה להשמדת החרק, וכיום הממוצע עומד על 10 קריאות ביממה. הפשפש תוקף את יעדי מגורים ללא אבחנה, והוא מוצא משכן בדירות מגורים, בתי מלון, בתי חולים, מרפאות ועוד. הפשפש מעדיף להתגורר במקומות חשוכים, בארונות, מתחת למיטה, במזרן ועוד ומשם יוצא לחפש ארוחות קלות במציצת דם של בני האדם.