עמוס וולף תבע את אדוארד שטוקטור בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה לאחר שפגע בבנו כשרכב על אופניו. וולף ביקש אופניים חדשים, פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. לדבריו, בנו בן ה-14 נבדק בחדר מיון ושוחרר ללא אבחנה פתולוגית למעט המלצה לקירור מקומי ושחרור משיעורי ספורט למשך שבוע. וולף לא הגיש מסמך לאומדן הנזק שנגרם לאופניים פרט לתמונה בה נראו האופניים זרוקים על הכביש עם נזק לאחד הגלגלים. בית המשפט מתח ביקורת על התובע שהתעלם מהעובדה שתביעה לנזקי גוף, עקב תאונה, יש להגיש לחברת הביטוח בה מבוטח הנהג בביטוח חובה ועל בית המשפט לדון רק בנזק שנגרם לאופניים. "איני שמה את עצמי כמי שיעריך את הנזק שנגרם לאופניים ואת עלותם". כמו כן שלא פירט כיצד אירעה התאונה ויצא מנקודת הנחה שבכל מקרה חלה אחריות על נהג המכונית ולא על רוכב האופניים, ללא קשר להתנהגותו על הכביש.
הנתבע השיב בכתב ההגנה שאינו אשם בתאונה ויש לדחות את התביעה. לדבריו, רוכב האופניים נכנס לצומת במהירות גבוהה והוא, שנסע באיטיות, בלם מיידית ופגע קלות בגלגל האחורי וגרם להפלתו. כמו כן שהתובע ביקש פיצוי מוגזם בסך 4,000 שקל עבור אופניים ישנים והוא היה מוכן לקנות אופניים סטנדרטיים.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, קבעה השופטת נילי פלד שרוכב האופניים נסע במהירות גבוהה ולא ציית לתמרור עצור. כמו כן שלא העריך נכון את המרחק בינו לבין רכבו של הנתבע, ורכב ללא קסדה בניגוד לחוק ובאופן שסיכן את עצמו. "אכן יכול היה להיגרם אסון במקרה זה, והוא נמנע רק בשל נסיעתו האיטית מאוד של הנתבע והעובדה שבלם מיד כשראה את רוכב האופניים חוצה במהירות את הצומת". השופטת פסקה שרוכב האופניים אחראי עיקרי לתאונה, "ורק משום שהנתבע לקח אחריות מסוימת על עצמו בכתב ההגנה לפצות את הרוכב באופניים, נגד הנזק שנגרם לאופניו, הנני מחייבת אותו לשלם לתובע 500 שקל".