המבקר גילה כי הטמנת אשפה, הערמתה ושרפתה באתרים שאינם מוסדרים גורמות לפגיעה באיכות הסביבה ובבריאות הציבור, הפגיעה גדולה אף יותר אם הפעילות האמורה נעשית בנחלות, בסמוך לבתי מגורים, שכן הדבר גורם לחשיפתה של אוכלוסיית היישובים הן למפגעים שפגיעתם מיידית, כגון זיהום אוויר, והן למפגעים שהשפעתם תורגש רק בטווח הארוך ולפיכך פגיעתם עתידית, כגון זיהום מי תהום.
הנזקים הנגרמים בעת פעילותו של האתר - גם אם האתר פעל זמן קצר בלבד - בחלקם אינם נעלמים עם תום הפעילות בו; לעתים אי-אפשר לאתר בוודאות את הנזקים ולתקנם. אתרי האשפה שנבדקו הוקמו ופעלו שלא לפי הוראות חוק שונות, ללא כל פיקוח וללא כל תשתית הנדרשת מאתרי אשפה מוסדרים, והיה בכך כדי לסכן את הבריאות ואיכות החיים של אוכלוסיות היישובים שבתחומם פעלו האתרים.
הגופים המופקדים על אכיפת החוקים העוסקים בטיפול באתרי אשפה - הוועדות המקומיות, המועצות האזוריות, המשרד להגנת הסביבה ומינהל מקרקעי ישראל - לא אכפו את החוק באופן מיידי ואפקטיבי על מפעילי אתרי האשפה.
הגופים האוכפים נדרשים לעקוב בקביעות אחרי פעילות זו, הנוגדת את החוק, וכל אימת שמתגלה אתר אשפה לא מורשה הפועל בנחלה עליהם לטפל בו בלא דיחוי", נקבע בביקורת. אם גופי האכיפה יטפלו באתרים האמורים במהירות ובנחרצות וישתמשו בכלי האכיפה השונים העומדים לרשותם, יימנעו נזקים לסביבה ולתושבים ויהיה ביד גופי האכיפה כוח הרתעה שבזכותו יימנעו בעתיד הפרות חוק כאלה. "חשוב מאוד שגורמי האכיפה יחליפו מידע ביניהם וישתפו פעולה לצורך מניעת הפרת הוראות החוק על-ידי המחזיקים באתרים ומפעיליהם", סיכם המבקר.