לא רצוי ולא כדאי לתלות תמונה של בחור צעיר שהלך לעולמו - כך טוען הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע, ב
תשובה שהשיב לאחרונה לשאלה בנושא תלייה בבית של תמונות נפטרים.
לדבריו, אין בכך בעיה הילכתית ממש, "אבל לחיות עם היגון כל הזמן ולטפח אותו, זה לא דרכה של תורה. אנשים צריכים להצדיק את הדין כשמישהו נפטר, גם אם אנחנו לא יודעים למה ואיך".
עם זאת, מתיר הרב ליאור לתלות תמונה של אדם מבוגר שהלך לעולמו כנוהג שבעולם, כגון: סבא, אבא וכדומה. לדבריו, זהו מקרה שונה ומצוי.
בעבר, נדרש לנושא גם רבה של צפת. לדברי הרב שמואל אליהו: אם זכרון הנפטר מעיב על החיים - בודאי שזה לא נכון. וזה מפריע גם לנפטר עצמו! לא כל כך מתאים לתלות תמונה של נפטר על הקיר אלא אם כן מדובר באדם גדול רוחנית וכדומה, שזכרונו מביא לאנשים בבית יראה ורצינות והתנהגות ראויה. אבל אם זה תמונת בן שנפל, חס ושלום, שמראהו מביא את האימא (והאבא) לצער מתמיד - זה לא נכון".
הרב של קריית אונו, רצון ערוסי, כתב בנושא זה כי "עיקר העיקרים שאדם יזכור תמיד את הדמויות של מוריו ורבניו וזקניו, כדמויות חינוכיות, שהן בשבילו מודל לחיקוי. ולכן אחרי פטירת האב, אומר הבן, אבא מורי, וכן על האם, אמי מורתי, ולא הדיוקן הוא העיקר, אלא הדמות החינוכית, על המיוחד שבה. בימינו נהגו לתלות תמונות. ואם הדבר נעשה ליופי ולקישוט, הרי זה תולה את הוריו או זקניו או רבניו על בלי מה. ויותר טוב שלא יתלה, אך אם הדבר נעשה בבחינת 'וראיתם וזכרתם' - מותר".
