|
בשנת 2005, בדומה לשנה הקודמת, נישאו בישראל יותר מ-1,600 נערות עד גיל 17, כ-84% מהן ערביות. בשנת 2006 ילדו 581 נערות עד גיל 17, מתוכן 432 מוסלמיות ו-107 יהודיות. לכעשירית מהנערות האלה היו ילדים קודמים. מספר כפול של נערות בגיל זה, 1,197 נערות עד גיל 17 (כולל), פנו בשנת 2005 לוועדות להפסקות הריון, 80% מהן יהודיות, 13% בלא סיווג דת ורק 3% מוסלמיות. כמעט כולן (כ-98%) רווקות. כמעט כל הפניות של נערות אלה אושרו בוועדות. המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17, בקרב משפחות עם ילדים בגיל זה, היה 2.3 ילדים למשפחה, 2.2 למשפחה יהודית ו-3 למשפחה ערבית. מבין הערים הגדולות בישראל המונות מעל 100,000 תושבים, בבני ברק ובירושלים נמצא המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 למשפחה הגבוה ביותר, 3.6 ו-3 בהתאמה. כ-9% מהילדים גרו כילדים יחידים במשפחה ללא אחים כלל, 10% מהילדים היהודים גרו כילדים יחידים במשפחה, לעומת כ-4% מהילדים הערבים. אחוז זה היה גבוה במיוחד בקרב עולי חבר העמים - 28%.
|
|
מבין הערים הגדולות, נמצא מספר הילדים הגדול ביותר בירושלים (297.2 אלף). כ-59% מילדים אלה הם יהודים ו-41% ערבים. תל אביב-יפו היא השנייה בגודלה במספר הילדים המתגוררים בה, אך חלקם היחסי הוא הנמוך ביותר ביישובים העירוניים. המצב דומה לתל אביב גם ביישובים העירוניים הגובלים בה: גבעתיים, בת-ים ורמת גן שבהן אחוז ילדים נמוך (כ-21%). אחוז גבוה מעט יותר של ילדים מתגורר בהרצליה (כ-23%) ובחולון (כ-24%). ילדים מהווים כמחצית מאוכלוסיית הערים בני ברק ובית שמש. יישובים אלה מתאפיינים בריכוז גבוה של אוכלוסיה חרדית. יישובים עירוניים חדשים עם ריכוז גבוה של ילדים (מעל 40%) הם שוהם ומודיעין-מכבים-רעות. מבין היישובים הכפריים, קיים שיעור גבוה של ילדים ביישובים קהילתיים (כ-43%) שבהם יש ריכוז גבוה של משפחות צעירות. לעומת זאת, שיעור הילדים בקיבוצים נמוך (כ-28%). בשנת 2006 נולדו בישראל כ - 148.2 אלף תינוקות. כ-104.5 אלף לנשים יהודיות, כ-34.3 אלף לנשים מוסלמיות, כ-4.2 אלף לנשים שדתן לא סווגה במשרד הפנים, כ-2.6 אלף לנשים דרוזיות וכ-2.5 אלף לנשים נוצריות.
|
|
7.8% מבני הנוער לא למדו ולא עבדו
|
|
|
ב-2006 היו בארץ כ-346 אלף בני 17-15, מתוכם 90.5% למדו, 1.7% עבדו ולא למדו. 7.8% לא למדו ולא עבדו (לעומת 6.3% בשנת 2005 ו- 7.3% ב-2004). אצל היהודים (254 אלף בני 17-15) 5.8% מהנוער בגיל זה לא למד ולא עבד, 6% מהנערים ו-5.7% מהנערות. אצל הערבים 13.8% מתוך 85 אלף בני נוער בגיל 17-15 לא למדו ולא עבדו, 13.7% מהנערים ו- 14% מהנערות. מבין 40.6 אלף ילדים בני 17-15 שעבדו בשנה האחרונה, כ-56% שהם 22.9 אלף ילדים, עבדו בין חודש לשלושה חודשים והיתר עבדו תקופות ארוכות יותר. בשנת תשס"ו (2005/06) ביקרו 392,646 ילדים בגני ילדים ובמעונות היום. שיעור הלמידה בקרב גני ילדים בני 5-2 הוא 72.8%. שיעור זה בקרב יהודים ואחרים (76.4%), גבוה מאשר בקרב ערבים (62.0%). שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב היה 53% בשנת 2006. בחינוך העברי נמצא שיעור זכאות (55%) גבוה מזה שבחינוך הערבי (46%). שיעור הזכאות בקרב הבנות היה גבוה מזה שבקרב הבנים, הן בחינוך העברי (61% לעומת 49% בהתאמה), והן בחינוך הערבי (55% לעומת 36% בהתאמה).
|
איתי - השם הנפוץ בקרב הבנים
|
|
|
בקרב הבנים היהודים היה השם הנפוץ ביותר היה איתי. בשנה שעברה היה שם זה במקום השלישי בשמות הנפוצים. השם ניתן ל-2.5 אחוז מהבנים. שאר השמות שהיו נפוצים בקרב הבנים היו: אורי, נועם, דניאל, דוד, עידו, משה, יוסף, יהונתן, יונתן, עמית,אריאל, יובל. בקרב הבנים, השמות שעלו בדרוג יחסית לשנה הקודמת הם: אשר, יהב, ניתאי, אלמוג, רואי, אדיר, ניר, אליה. השמות שירדו בקרב הבנים היהודים הם: שלמה, נתנאל, טל, אייל, ירין, אוראל, עילי, אמיר, גל, ליעד, שגיא, ניב, ליאל, דן, שון, רז. השמות נועם, יובל, אורי, עמית, דניאל, אור, אריאל, ליאור, שחר, ליאם, עדי, אליה, שי, עומר שקד היו נפוצים הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות היהודיים.
|
|
השמות המוסלמיים הנפוצים: מוחמד ושהד
|
|
|
בקרב הבנים המוסלמים השמות הנפוצים ביותר הם: מוחמד, אחמד, מחמד, עבד, מחמוד, עומר, יוסף, אדם, עלי, אבראהים, אמיר, מוסטפא, יזן. רבע מהילדים המוסלמיים נקראו בשמות הנגזרים מהשם מוחמד (מוחמד, אחמד, מחמד, מחמוד). בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר היה שהד, ואחריו מרים, איה, נור, ליאן, עדן,חלא, פאטמה, מלאק, ריאן, סדין, שרה, סארה.
|
|
יותר מ-400 אלף ילדים רשומים בשירותי הרווחה
|
|
|
בשנת 2006, היו 401,214 ילדים עד גיל 17 רשומים במחלקות לשירותי רווחה, מתוכם כ-65% יהודים ו-29% ערבים. 23.4% מהילדים גרים עם הורה אחד בלבד ו-67.3% עם שני הורים (עם או בלי אחים נוספים, אבל ללא בני משפחה אחרים). 42% מהילדים הרשומים הוגדרו כנזקקים לשירותי רווחה. יתר הילדים אינם נזקקים אלא שייכים למשפחה שבה לפחות אדם אחד מוגדר ככזה. בקרב הילדים בעלי נזקקות מוגדרת, אצל כ-53% הנזקקות היא "תפקוד לקוי של המשפחה", אצל כ-22% "עוני וקשיי הכנסה" ואצל 12% נוספים "מוגבלות" (כגון נכות, פיגור שכלי, אוטיזם). 9.2% מהילדים עד גיל 17 הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים מסודרים במסגרות במימון משרד הרווחה, כרבע מהם במסגרת חוץ ביתית (פנימייה, משפחה אומנה) והיתר במסגרת ביתית (מעונות יום, מועדונים, תמיכה ביתית ועוד).
|
כרבע מילדי ישראל גרים במרכז
|
|
|
כרבע מאוכלוסיית הילדים בישראל מתגוררת במחוז המרכז. חלקם היחסי של הילדים בתוך המחוזות ירושלים, הצפון, הדרום ואזור יהודה ושומרון גבוה מהממוצע הארצי. במחוז ירושלים מתגוררים 355.5 אלף ילדים, שהם 15% מכלל הילדים בארץ (40.9% מאוכלוסיית המחוז). במחוז הצפון מתגוררים 442.7 אלף ילדים, שהם 18.7% מכלל הילדים (36.8% מאוכלוסיית המחוז. במחוז חיפה מתגוררים 251.9 אלף ילדים שהם 10.6% מכלל הילדים (29.1%). במחוז המרכז 534.8 אלף שהם 22.7% מכלל הילדים (31.6%). במחוז תל אביב 299.7 אלף שהם 12.7% מכלל הילדים (24.9%). במחוז הדרום 361.4 אלף שהם 15.3% מכלל הילדים (35.4%). במחוז הדרום 361.4 אלף ילדים שהם 15.35 מכלל הילדים (35.4%). ביהודה ושומרון 119 אלף שהם 5% מכלל הילדים (45.5%). בישראל יש שתי קבוצות אוכלוסיה בעלות דפוסי פריון גבוהים: האוכלוסיה החרדית והאוכלוסיה הערבית, ולכן ביישובים שבהם הן מתגוררות יש אחוז ילדים גבוה במיוחד. כך למשל מתגוררים בביתר עלית 18.2 אלף ילדים שהם 62.6% מכלל אוכלוסיית היישוב. בתל שבע מתגוררים 8,400 ילדים שהם 61.7% מהיישוב.
|
נועה - השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות
|
|
|
כמו בשמונה השנים האחרונות השם הנפוץ ביותר שניתן לבנות יהודיות היה נועה. אחריו היו השמות: שירה, מאיה, יעל, תמר, שרה, רוני, אגם, מיכל, עדי, טליה. השם נועה ניתן ל-3.4 אחוז מהבנות לעומת 3 אחוז ב-2005. השם ליאן עלה מהמקום ה-53 ב-2005 למקום ה-23 ב-2006. השם נויה עלה מהמקום ה- 27 למקום ה-21. לעומתו, השם אגם שביצע את העלייה המשמעותית ביותר בשנים הקודמות ירד מהמקום הרביעי למקום ה-7, והשם עדן ירד מ-16 ל-27. שמות נוספים שעלו יחסית לשנה הקודמת הם אריאל, תהל, אמילי, טוהר, ליאם, שי, יהלי, איה, ליאן, עופרי. השמות שנמצאים במגמת ירידה בקרב הבנות הם: לירון, הדסה, מלכה, לאה, יהודית, ליהיא, ברכה, אופיר, עדן, טל, אביגיל.
|
|
