שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ד"ר עוני חבש ביטל את הרשעתו של נהג, עמית שגב, בעבירה של אי ציות לשוטר במדים, ואת עונשו - 5 חודשי פסילת רישיון ו-2,500 שקל קנס, לאחר שקבע כי הנהג לא נענש על עבירת תנועה אלא מטעמי יוקרה אישית של שוטרת שרשמה לו דוח.
שגב, עורך דין במקצועו, הועמד לדין באשמה שב-23 בינואר 2003, בצומת היציאה מירושלים לא ציין להוראת השוטרת רס"ר ליזי אל קובי. השוטרת הורתה לו לנסוע ישר לכיוון תל אביב לאחר ש"חתך" את הכביש לרוחבו, עקף את התור בפנייה שמאלה לגבעת שאול, ונעמד בראשו. על אף הוראתה פנה שגב שמאלה, ועל כך רשמה לו השוטרת דוח.
בבית משפט השלום בבית שמש אישר שגב כי נאלץ לעקוף את התור ולעמוד בראשו, משום שקודם לכן הוריד את אשתו ליד המדרכה שבצידו הימני של הכביש הרב-נתיבי. הוא טען כי השוטרת הורתה לו בגסות לנסוע ישר, למרות הסבריו כי אינו יכול לעשות זאת משום שהתנועה הזורמת מסביב מסכנת אותו. לדבריו, הבין שהשוטרת חזרה בה מהוראתה.
אבל השופט שמעון שטיין דחה את טענותיו והרשיע אותו. על כך ערער לבית המשפט המחוזי.
בפסק הדין שקיבל את הערעור כתב השופט חבש כי השוטרת העידה שראתה את שגב "חותך" את כל נתיבי התנועה וציינה כי באופן נהיגתו עבר עבירת תנועה. אף על-פי כן לא רשמה לו דוח.
הרציונל התעבורתי "עיון בעדותה של השוטרת אינו מגלה את פשר ההיגיון שבהוראתה האמורה לשגב. אילו סברה השוטרת, כי שגב עבר עבירה, בחצייתו האלכסונית והחדה מעברו האחד של הכביש לעברו האחר, היה עליה ליתן לו דוח, על-מנת להעמידו על טעותו ולהזהירו בזאת לבל תישנה התנהגותו זו בכביש. תחת זאת, דרשה השוטרת משגב להמשיך לנסוע ישר לכיוון היציאה מן העיר, הגם שיעדו היה בתוך העיר. מדוע ומהו הרציונל התעבורתי שבדבר? - אתמהה".
השופט גם תמך בדעתו של ערוך הדין כי בהוראת השוטרת היה כדי לסכן אותו. השוטרת הורתה לו, למעשה, להשתלב בתנועה בכביש בין עירוני, כאשר כלי הרכב נוסעים בו במהירות.
השופט למד מעדותה של השוטרת כי היא פעלה ממניעים אישיים ולא ממניעים הקשורים לתעבורה. "ברי כי השוטרת כעסה על הנהג שהמרה פיה ונפגעה אישית מהתנהגותו. על כן נתנה לו הדוח. השוטרת לא עשתה כן בשל הסיכון התעבורתי שיצר", כתב השופט.