על המפגש הבינלאומי באנאפוליס אמר ראש הממשלה: יש לנו היום הנהגה פלשתינית שבהרבה מובנים היא חלשה. אין לה כרגע את העוצמה והסמכות והכלים והיכולת לכפות את מרותה על יהודה ושומרון וודאי לא על עזה, ואין בידיה את הכלים לעשות כל מה שאנחנו חושבים שהנהגה כזו צריכה לעשות. אבל בפעם הראשונה יש ממשלה פלשתינית שאומרת בפומבי: איננו רוצים להילחם בישראל, אנחנו נגד טרור, אנחנו בעד שלום.
אני שואל אתכם: האם מישהו יכול להצביע על הנהגה פוטנציאלית טובה יותר שתצמח בשנים הקרובות ברשות אם נמתין ולא נדבר? או שמא יש סיכוי שאם ההנהגה הזו לא תצליח אז מהר מאוד גם ביהודה ושומרון נמצא הנהגה חמאסית? האם זה מה שאנחנו רוצים? האם איתה יהיה יותר קל להתנהל? האם איתה יהיה יותר פשוט להגיע להבנה?
האמינו לי, אני לא אדם תמים. לא השליתי אף אחד ולא אמרתי שאני נוסע לאנאפוליס וכבמטה קסם נחתום על הסכמים. זה תהליך ארוך מאוד, וצריך לעשות כל ניסיון להתחיל ולהתניע אותו.
אני לא אומר שזהו מהלך נטול סיכויים – זה מהלך עם סיכויים וגם סיכונים. כל החיים שלנו זה הצורך למצוא את נקודת האיזון הטובה בניהול סיכונים ובחוסר וודאות. אני חושב שאם לא נפעל, האפשרות שהמצב יתדרדר והחמאס יתגבר ונאלץ להתמודד עם חמאס ביהודה ושומרון היא לאין ערוך יותר גדולה מהסיכונים בתהליך; גם אם הוא לא יבשיל בשלב הקצר ויניב את התוצאות שאנחנו רוצים.
אני מתכוון לנהל משא-ומתן רציני בכל הכוח. לא למשוך אותו ולא להתחכם איתו, אלא לשבת איתם ולדבר. תראו מה הצלחנו להשיג עד עכשיו. הגענו להבנה חד-משמעית, האומרת שגם אם וכאשר נגיע להסכם, הביצוע שלו יהיה מותנה בקיום כל השלבים של מפת הדרכים, המחייבת מעל לכל את חיסול הטרור. במילים אחרות – גם אם נגיע להסכם לא נהיה מחויבים לביצועו לפני שנוודא שהטרור מוגר על-ידי ההנהגה הפלשתינית.
אנחנו בינתיים עושים הפרדה בין הדיבור לבין הביצוע. הצורך בדיבור חשוב מפני שאנחנו מאמינים שכשמגיעים לדיבור כזה, יש סיכוי שיותר פלשתינים יתפתו ללכת לכיוון הזה על פני הפיתוי שהחמאס שמציע להם שכולל מצוקה נצחית ובידוד מצד הקהילה הבינלאומית.
העובדה שיהיה אפיק מדיני מול הרשות לא תבוא על חשבון האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, שכן רק אחרי שאלו יובטחו במלואם, נוכל להתקדם לעבר ביצוע ההסכמות.
המפגש באנאפוליס מיועד להתניע תהליך הידברות בינינו לבין הפלשתינים, כזה שיקדם דיון על נושאים העומדים בניניו לבינם בדרך להסכמה שתוליד פיתרון של 2 מדינות – מדינה פלשתינית לפלשתינים ומדינת ישראל שהיא בית לאומי לעם היהודי.
זה לא קל, זה לא פשוט. זה תהליך מורכב שדורש המון סבלנות, אבל אני לא חושב שיש אלטרנטיבה, לכן אני מרגיש בעניין הזה מחויב לתהליך. בכוונתי להשקיע את כל כולי וכל מאודי כדי ליצור אופק של תקווה לעם ישראל ולשכנים שלנו, כדי שאפשר יהיה להבטיח פה גם חיים של שגשוג, גם חיים של פריחה וגם חיים של ביטחון ואני אומר לכם שהתמיכה של אנשים כמוכם חשובה לי מאוד, מעודדת אותי מאוד ומחזקת אותי מאוד".
