"אפשר היה לפגוע בחיזבאללה בצורה דרמטית, למנוע תוך זמן קצר את ירי הקטיושות על ישובי הצפון, ולהביא אותם לעמוד על הרגליים האחוריות ולבקש הפסקת אש". כך אמר יצחק (איציק) מרדכי בעדותו בפני ועדת וינוגרד, שהתפרסמה היום (ה', 22.11.07). לטענתו, בתחילת המלחמה פנה ולחלוץ ולאולמרט, והציע לסייע בכל תפקיד שיבחרו, אך הם סרבו.
עדותו של יצחק מרדכי הסתמכה בעיקר על נסיונו הצבאי הרב בתור אלוף שלושת הפיקודים, ועל נסיונו בתור שר ביטחון. חברי ועדת וינוגרד התעניינו בעיקר בקשר שבין ראש הממשלה לשר ביטחון והיכולת לקבלת החלטות בצורה הטובה ביותר.
לגבי תוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה אמר מרדכי: "תפישתי היתה, שזה צריך להיות בית ספר לכל המזרח התיכון, איך צה"ל יודע וצריך לנהל מערכה, שהתוצאות שלה ישפיעו על החיזבאללה ועל כל מי שמסתכל עליהם במזרח התיכון. לצערי הרב, התוצאה היא אחרת, הפוכה".
לדברי מרדכי, ניתן היה לפגוע בחיזבאללה בצורה דרמטית. למנוע תוך זמן קצר את ירי הקטיושות על ישובי הצפון, ו"להביא את החיזבאללה ואת אלה שעומדים מאחוריו, לעמוד על הרגליים האחוריות ולבקש הפסקת אש ולבקש הפסקת המלחמה".
חברי ועדת וינוגרד ניסו להסיק מתפקודו של מרדכי כשר ביטחון לגבי תפקודו של פרץ כשר ביטחון. לטענת מרדכי, שר ביטחון צריך להיות בפיקוד קדמי בעת מלחמה. "כשר ביטחון, דבר ראשון שהייתי עושה, הייתי בא לפיקוד צפון, ובפיקוד צפון מנהל שם דיון עם כל חברי המטה הכללי. היו מציגים תוכניות, אפשרויות לפעולה ולוחות זמנים ומשמעויות".
אחד הנושאים המעניינים שהועלו בעדותו של מרדכי, היה פרשת הפקרת החייל מידחת יוסוף בקבר יוסף בשכם. מרדכי דיבר על הקשר בין דרג צבאי לדרג מדיני בעת אירוע לחימתי. לדבריו, "אחרי שהיינו כבר בקבר יוסף, והיו לנו נפגעים בקבר יוסף, והיינו עם טנקים ונגמ"שים בפאתי שכם, והיינו בפאתי רמאללה, וכבר היתה הידברות עם הפלשתינים והיתה הפסקת אש, היו דיונים מה עושים עכשיו?".
השופטת רות גביזון, שאלה את מרדכי היכן היה ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, בסיפור קבר יוסף, ומרדכי השיב "ראש הממשלה ידע הכול. עדכנתי אותו בכל דבר, אבל אני מדבר על תפקידי כשר ביטחון".
מרדכי טען שבזמנו היה גוף מייעץ לשר ביטחון. "הדבר הנכון הוא שיהיה צוות מנוסה ליד שר הביטחון. לא צוות בהתנדבות שפעם בא ופעם לא בא, שקיים או לא קיים, אלא הוא חלק אינטגראלי מתוך כל התהליכים עצמם".