21 חודשי מאסר בפועל ו-21 חודשי מאסר על תנאי נגזרו (יום ה', 22.11.07) בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת עסקת טיעון על אב שהכה במשך שנים באכזריות את אשתו וששת ילדיו, כיום בני 14-6, צעק עליהם וקילל אותם. השופט כמאל סעב דחה את הסברו של האב כי הכה את ילדיו כדי לחנך אותם.
בין היתר, הודה האב כי בשנתיים החולפות הצליף כמה פעמים על גבו של אחד הילדים בחגורה והיכה את אחת הילדות בידיו. ילד אחר היכה האב בכפכף על גבו ועל זרועו כאשר עמד במקלחת, בטענה שהילד לכלך את מכוניתו. אחת הילדות שהרימה את קולה בזמן משחק העלתה בכך את חמתו והוא אחז בחולצתה, הרים אותה וזרק אותה לרצפה. במועד אחר בעט בבנו בן 6 בבטנו וברגליו וסטר על פניו משום שצורת האכילה של הילד לא מצאה חן בעיניו. בפעם אחרת בעט ברגליה של אחת הילדות והיכה אותה בפניה משום שסבר כי כוס מים שהביאה לו לא הייתה נקייה.
מכות בנוכחות הילדים ב-15 שנות נישואיו עם אשתו נהג האיש לבעוט בגופה ולהכותה. בחלק מהמקרים עשה זאת כאשר ביקשה להגן על ילדיה מפני נחת זרועו. הוא השליט אווירת טרור ופחד, צעק על האשה וקילל אותה. כך למשל, אחז יום אחד בחוזקה בידה של אחת הילדות וגרר אותה כדי שתסייע לו לדחוף את מכוניתו. האשה ביקשה שיחדל מכך, ובתגובה בעט בה בעלה בבטנה וברגליה, הטיח את אגרופיו בראשה, בגבה ובכתפיה, משך בשערותיה וירק עליה.
חלק ממעשיו עשה בנוכחות הילדים. בפעם אחרת כאשר ישבה האשה על השטיח, סמוך לתנור חימום חשמלי פועל, בעט האיש בתנור לכיוונה והתנור פגע בגופה. לאחר מכן, הכה אותה בכל גופה, בנוכחות חלק מילדיהם.
בהזדמנויות אחרות זרק על אשתו סלסלה שהכילה ירקות וזרק כוס זכוכית שהתנפצה לידה על הקיר.
חינוך ואלימות לא דרים בכפיפה אחת בגזר הדין כתב השופט סעב כי "הנאשם מעל בתפקידו כהורה ונכשל כישלון חרוץ. היה עליו לדאוג לסביבה חינוכית ואווירה תומכת בילדיו המתלוננים ולנהוג בכבוד הראוי וההערכה ההולמת אליהם ואל אמם, ותחת זאת נהג לתקוף אותם והיווה להם מקור קבוע לאלימות, השפלה והעלבה".
השופט ציין כי על-פי חוק העונשין אב התוקף את ילדו וגורם לו חבלה צפוי לעונש של 7 שנות מאסר. "יש לדחות בשתי ידיים את ההסבר שנתן הנאשם לפשר התנהגותו, לפיו הוא רצה לחנך את ילדיו. חינוך ואלימות הם שני מושגים סותרים שלא דרים האחד עם השני תחת קורת גג אחת", כתב השופט. הוא הזכיר את פסק דינה המנחה של השופטת דורית ביניש משנת 2000 שבו נקבע כי שימוש באלימות אפילו מילולית כלפי ילדים אסור בתכלית האיסור ואינו מהווה אמצעי חינוך כלל וכלל. "אך נראה שזה טרם חלחל לחלק מהחברה שיש לקוות שהוא חלק שולי ומינימאלי מכלל הציבור שהנאשם נמנה עליו", כתב השופט.
עם זאת, הביא השופט בחשבון בקביעת העונש שהאב הודה, הביע חרטה ואין לו עבר פלילי.
