שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חיותה כוחן, גזרה (יום א', 25.11.07) חצי שנה עבודות שירות, שנה מאסר על תנאי וקנס של 150 אלף שקל על החוקר הפרטי צביקה מנולוביץ', בן 47, שהורשע בפרשת "הסוס הטרויאני".
כמו כן גזרה השופטת שנה מאסר על תנאי וקנס של 10 אלפים שקל על דורון מסד, בן 50, שעבד במשרדו של החוקר הפרטי. השניים הורשעו על-פי הודאתם, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע ופגיעה בפרטיות.
מכתב האישום עולה כי במארס 2004 פנתה אשה, א.ד., באמצעות בא כוחה, עו"ד יצחקניא, למנולוביץ' וביקשה לאסוף מידע על אודות נכסיו של בעלה ר.ד. לצורך הליכי הפירוד ביניהם.
באותה תקופה, 2005-2004, במסגרת החקירה שביצע, קיבל החוקר לידו, בכמה הזדמנויות, אלפי קבצים ונתוני מידע, המהווים מידע עסקי בעל ערך כלכלי וכן מידע אישי רגיש, שהוצאו מהמחשבים של עו"ד ג.ה. ושל איש העסקים ג.א., אשר ניהלו את עסקיהם בשוויץ, וניהלו עסקים עם הבעל. החומר הזה נשלף ממחשביהם של השניים באמצעות תוכנת "הסוס הטרויאני" ששתלו חוקרים פרטיים אחרים, והועבר למנולוביץ'.
המעגל השלישי בתקופה זו העביר מנולוביץ' בכמה הזדמנויות, את החומר לידי מסד, שידע כי הם הושגו בפשע ותוך פגיעה בפרטיות. מסד עיין בחומר, מיין אותו וסינן מתוכו את החומר הרלוונטיים לחקירה שניהל מנולוביץ' למען האשה.
בהמשך, העביר מנולוביץ' עותק של חלק מהחומר ושל הדוחות שהכין מסד לעורך הדין של האשה כדי שיעשה בהם שימוש בהליך נגד הבעל. בתמורה לחקירתו קיבל מנולוביץ' מהאשה 450,000$.
בגזר הדין ציינה השופטת כוחן כי מנולוביץ' נמנה עם המעגל השלישי בפרשת הסוס הטרויאני.
במעגל הראשון היו בני הזוג האפרתי, ממציאי תוכנת "הסוס הטרויאני" והעבריינים הראשיים בפרשה. במעגל השני היו חוקרים פרטיים שעמדו בקשר ישיר עם בני הזוג האפרתי, הזמינו וקיבלו מידיהם את המידע האסור. ובמעגל השלישי היו מזמיני המידע, שעימם נמנו מנולוביץ' ומסד שקיבלו את החומר האסור מהמעגל השני.
ממדי חומר בלתי נתפסים "לידי השניים זרמה כמות אדירה של מידע שאין לה אח ורע בתיקים דומים שטופלו עד כה בבתי המשפט. כמות הקבצים שהועברו לידי הנאשמים מהמחשבים של שני קרבנות העבירה היא זו שמעצימה את חומרת העבירה, שכן לא הרי חדירה למחשב והוצאת מידע ספציפי וממוקד, שאף היא עבירה חמורה הפוגעת בפרטיות, לבין הוצאת חומר בממדים בלתי נתפסים, הכולל מידע רגיש, לרבות פרטים על עסקים ואנשים, חלקם אזרחים של מדינות זרות, שאין להם דבר וחצי דבר עם מושא החקירה הפרטית, וכל חטאם היה שהם ניהלו את ענייניהם העסקיים והכלכליים אצל הקורבנות הישירים של העבירה.
אותם אנשים תמימים, הם קרבנות משניים שנפגעו על לא עוול בכפם, ואת הפגיעה בהם לא ניתן לאמוד בכסף, אלה אנשים ששמו מבטחם בקרבנות הישירים, הפקידו בידיהם את סודותיהם ובאחת גילו, כי הסודות מצאו דרכם לידיים בלתי מורשות. נקל לשער את הפגיעה בהם, הן במישור האישי והן במישור העסקי", כתבה השופטת כוחן.
