בית המשפט העליון הורה (יום ב', 26.11.07) בהחלטה נדירה להחזיר את תיקו של יורי לים, שהורשע ברצח אשתו ובנו ונידון לשני מאסרי עולם, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כדי לדון בטענת עורך דינו מהסניגוריה הציבורית, כי לים הורשע על-סמך ראיות פגומות בגלל ייצוג כושל של חברו לסנגוריה הציבורית, שהגן על הנאשם במשפט עצמו. עם זאת, דחו השופטים אליעזר ריבלין, אשר גרוניס וחנן מלצר את בקשת הסנגור החדש לבטל את כל הכרעת הדין שהרשיעה את לים.
אחד הקשיים, שלדעת בית המשפט העליון ראוי לדון בהם מחדש, היה קביעתו של בית המשפט המחוזי כי כאשר נתפס לים נמצאה סכין תקועה בבטנו, וזו הייתה הדקירה היחידה. אבל לאחר שהובא לבית החולים התגלו כמה חתכים על גופו. לדעת הסנגור החדש, יש בכך כדי לבסס את טענתו של לים כי בנו דקר אותו תחילה. השופט גרוניס כתב כי אכן לפחות באחד המוצגים נאמר שנמצאו חתכים שטחיים על גופו של לים, אך בית המשפט המחוזי לא בירר זאת עד תום, וקבע כי נמצאה דקירה אחת בגופו.
השגות נוספות שהעלה הסניגור החדש היו על עדויות השוטרים שגבו את הודעותיו של לים ועל עדות השוטרת, שהעידה כי הבן אמר לה: "אבא הרג את אימא".
דוגמה אמריקנית השופטים ציינו כי חילופי הסנגורים מזכירים להם במקצת מקרה שהתרחש בארצות הברית, שבו אדם שהורשע בדין ודינו נגזר ערער על כך באמצעות פרקליט אחר, וסניגורו הקודם אישר לפני ערכאת הערעור שלא היה לו הניסיון הדרוש ואף לא זמן להתכונן למשפט (Johnson v. U.S. 328 F.2d 605 1964). בית המשפט הפדרלי לערעורים ביטל את ההרשעה, אך ציין שהמקרה חריג משום שהסנגור שפעל בערכאה הראשונה הודה שלא היו לו הכישורים לייצג כהלכה.
עם זאת, הדגישו שופטי בית המשפט העליון כי ההבדל הוא שהפרקליט שייצג את לים בערכאה הראשונה לא אישר שהייצוג שנתן היה לקוי. לפיכך, אין הצדקה לביטול הכרעת הדין, אבל הסניגור החדש העלה שאלות מסוימות המצדיקות בחינה בערכאה הראשונה.