הילה שגיא תבעה את חברת פלאפון בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות בסכום של 17,000 שקל לאחר שמכשיר הפלאפון שלה התנתק תדירות ולא ניתן היה להתקשר אליו וממנו. הצרות עם המכשיר "הסורר" החלו שמונה חודשים לאחר שנקנה בשנת 2002, ולמרות ששודרג מדי פעם שום דבר לא עזר ובמשך שנתיים שגיא לא השתמשה בו. היא הלינה שהניתוקים הסבו לנזק ממוני ששיעורו מסתכם בסכום התביעה. "הובטח שהבעיות תיפתרנה עם השדרוג שבמהלכו ניכו סכומים מסוימים מחשבוני והדבר לא עזר".
בכתב הגנה טענה חברת פלאפון שבביתה של התובעת היתה בעיית מיסוך בינונית שגרמה לקשיים בקליטה. "הצענו להתקין בביתה של התובעת אנטנה והיא סירבה". פלאפון הוסיפה שהתובעת עשתה שימוש במכשיר וביקשה לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, קיבל השופט ערן נוה את התביעה וביטל את העסקה. בכפוף להחזרת המכשיר נקבע שחברת פלאפון תשלם לתובעת סך של 1,500 שקל, תוך 30 יום, כשסכום זה כולל את החלק היחסי ששילמה כשלא נהנתה מהמכשיר בתוספת הוצאות ועוגמת נפש.
"התובעת והוריה סירבו לאנטנה ונדמה לי שניתן להבין את סירובם ולא לזקוף סירוב זה לחובתם במסגרת חובת הקטנת הנזק. אני יכול בהחלט להבין שחברות הסלולר מבקשות 'להילחם' על כל לקוח ואולם לא ברור מרגע שהיה ברור כי ישנן בעיות קליטה במקום והתובעת אינה מרוצה מהמוצר מדוע לא לבטל את העסקה ולהחזיר את החלק היחסי של כספה גם אם מדובר במשכיר משומש. נכון שחברות הסלולר מצביעות על כך שאינן יכולות להיות אחראיות לכל בעיות הקליטה ואולם חרף הצהרת נציג הנתבעת שבעיית הקליטה במקום היא בינונית בלבד, התרשמתי שהבעיה חמורה מזה". השופט הוסיף שסכום התביעה מוגזם ולא הוכח במלואו.
