אנשים רבים בני 45 ויותר עוברים שבץ מבלי שהם מבינים זאת, כך מראה מחקר חדש.
אנשים צריכים להכיר את סימני האזהרה של השבץ ולפנות לעזרה רפואית מיידית אם סימנים אלו מופיעים, כתבו החוקרים.
- המחקר שערכו פורסם ב"Archives of Internal Medicine".
הנה מספר סימני אזהרה: - חולשה או חוסר תחושה פתאומית בפנים, בזרוע, או ברגל בצד אחד של הגוף.
- איבוד ראייה פתאומי, איבוד כוח, קורדינציה, תחושה, דיבור פתאומי או היכולת להבין דיבור. תסמינים אלו עלולים להיות בולטים יותר עם הזמן.
- ראיית אפילה פתאומית, במיוחד בעין אחת.
- איבוד פתאומי של שיווי משקל, לפעמים בלווית הקאה, בחילה, חום, שיהוק או קשיי בליעה.
- כאב ראש פתאומי וחריף ללא גורם אחר ואחריו איבוד הכרה מהיר - סימנים המצביעים על שבץ כתוצאה מדימום.
- סחרחורת לא מוסברת או נפילה פתאומית.
אם אתם או אדם הנמצא איתכם מראה סימנים אפשריים כלשהם לשבץ, אל תהססו. דאגו לטיפול רפואי מיידי.
תרופות מסויימות לטיפול בשבץ חייבות להינתן מיד לאחר שתסמיני השבץ החלו, ותרופות אלו יכולות להוות הבדל גדול בתוצאות השבץ.
תסמיני השבץ המחקר החדש על תסמיני השבץ מגיע מחוקרים מאוניברסיטת אלבמה שבבירמינגהאם.
החוקרים ערכו ראיונות טלפוניים ליותר מ-18,400 אמריקנים בני 45 ויותר (הגיל הממוצע: 66).
כל משתתפי המחקר אמרו כי מעולם לא נאמר להם כי סבלו משבץ או מ"שבץ קטן" (התקף איסכמי אירעי, או TIA). הקבוצה חולקה בסופו של דבר ללבנים ושחורים, זאת משום שאנשים שחורים נמצאים בסיכון גבוה יותר לשבץ מלבנים.
מחצית מהמשתתפים התגוררו במה שבנקרא מדינות "אזור השבץ" - צפון קרולינה, דרום קרולינה, ג'ורג'יה, אלבמה, מיסיסיפי, טנסי, ארקנסו ולואיזיאנה - ששיעור השבץ בהן הוא גבוה במיוחד.
האם סבלתם מתסמינים אלו? המשתתפים ענו על שש שאלות לגבי תסמיני השבץ:
- האם סבלתם אי פעם מחולשה ללא כאב בצד אחד של הגוף? - קרוב ל-6% ענו "כן".
- האם חשת אי פעם חוסר תחושה פתאומי או תחושה "מתה" בצד אחד של הגוף? יותר מ-8% ענו "כן".
- האם סבלתם אי פעם מאיבוד ראייה פתאומי ללא כאב באחת או שתי העיניים? יותר מ-4% ענו "כן".
- האם אי פעם איבדתם חצי משדה הראייה באופן פתאומי? כ-3% ענו "כן".
- האם איבדתם אי פעם את היכולת להבין מה אנשים אומרים? קרוב ל-3% ענו "כן".
- האם איבדתם אי פעם בפתאומיות את היכולת להביע את עצמכם מילולית או בעזרת כתיבה? כמעט 4% ענו "כן".
בסה"כ, קרוב ל-18% מהקבוצה דיווחו כי חוו לפחות אחד מתסמינים אלו.
משתתפים אלו היו בסיכוי גבוה יותר להיות שחורים, בעלי הכנסה נמוכה יותר ורמות השכלה נמוכות יותר ודירגו את הבריאות הכללית שלהם כ"ירודה" או "סבירה" במקום "מצויינת, "טובה מאוד" או "טובה".
המחקר לא בדק האם אנשים אלו חוו למעשה שבץ או פנו לטיפול בעקבות תסמיני השבץ.
הסיכון לשבץ המשתתפים עברו בדיקה קצרה 3 או 4 שבועות לאחר שהתראיינו על-ידי החוקרים.
בעזרת מידע מבדיקות אלו, צוות החוקרים חישב את הסיכויים של כל אדם ואדם לסבול משבץ ב-10 השנים הבאות, על בסיס גורמים שכללו גיל, עישון, לחץ דם, מחלות לב, וסוכרת.
משתתפים עם ניקוד נמוך של גורמי סיכון לשבץ נטו במיוחד לדווח על כך שחוו את תסמיני השבץ.
הממצאים מעלים את האפשרות לכך שחלק מהמשתתפים עברו שבץ קל עד מתון שלא אובחן.