דיכאון הוא גורם שיש להוסיף אותו למצבים הגורמים לאוסטאופורוזיס בקרב נשים, זוהי המסקנה אליה הגיעו עורכי מחקר חדש.
החוקרים - מאוניברסיטת Case Western Reserve שבקליבלנד, אוהיו, גילו כי צפיפות מינרלים נמוכה בעצמות היתה שכיחה יותר בקרב נשים שסבלו מהפרעת דיכאון רצינית.
השוני היה משמעותי מבחינה קלינית ובר השוואה לגורמי סיכון ידועים ומבוססים לאוסטאופורוזיס, כמו עישון וצריכה מועטה של סידן.
- ממצאי המחקר פורסמו ב"Archives of Internal Medicine".
החוקרים השוו צפיפות מינרלים בעצם ומספר מדידות של גורמי פעילות הורמונלית והיווצרות עצם ב-89 נשים לאחר גיל המעבר, שאובחנו רשמית עם דיכאון רציני בהווה או בעבר הקרוב וב-44 נשים בריאות ללא הסטוריה של דיכאון.
תוצאות המחקר בקרב הנשים שסבלו מדיכאון, ל-17% היתה צפיפות מינרלים נמוכה בעצם בחלק העליון של עצם הירך, בהשוואה ל2% בקבוצת הביקורת, בעוד של-15% מהנשים שסבלו מדיכאון היתה צפיפות מינרלים נמוכה בעצם הירך באזור המותניים בהשוואה ל-2% בקבוצת הביקורת.
צפיפות נמוכה בעצם הגב התחתון נראתה אצל 20% מהנשים שסבלו מדיכאון ואצל 9% מהנשים בקבוצת הביקורת, למרות שהשוני לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.
למרות שהיווצרות עצם ופעילות הורמונלית לא היו שונים בין הקבוצות, החוקרים גילו שוני משמעותי ברמות הפרוטאינים המעוררים דלקתיות, שהיו גבוהות הרבה יותר בקבוצת הנשים שסבלו מדיכאון.
לנשים שסבלו מדיכאון היו גם רמות נמוכות במידה משמעותית של פרוטאינים הנלחמים בדלקת לעומת קבוצת הביקורת.
השימוש בתרופות נגד דיכאון לא שיחק תפקיד בצפיפות הנמוכה בעצם שנראתה בקרב הנשים שסבלו מדיכאון.
דיכאון - גורם משמעותי משקל גם הוא לא היווה גורם. רזון אומנם מעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס, אך הנשים שסבלו מדיכאון שקלו למעשה בממוצע חמישה קילוגרם יותר מהנשים בקבוצת הביקורת.
החוקרים מאמינים כי הנשים שסבלו מדיכאון לא הגיעו מעולם למצב של שיא במסת העצם, המתרחש בדרך כלל במהלך סוף שנות העשרה, גיל אליו התייחסו הנשים כשדיווחו על האפיזודה הראשונה של דיכאון.
בהתחשב בכך ש-16% בערך מהנשים לפני גיל המעבר בארצות הברית סובלות מדיכאון רציני, החוקרים סבורים כי כארבע מיליון נשים אינן מאובחנות עם איבוד צפיפות מינרלים בעצם, המעמיד אותן בסיכון לאוסטאופורוזיס.
לכן, לדבריהם, יש להכיר בדיכאון רציני כגורם סיכון לצפיפות מינרלים בעצם בקרב נשים לפני גיל המעבר.