מעמדו ושכרו של העיתונאי והתלות באילי ההון היו במוקד חבר-דיון שאחד ממושבי כינוס העיתונות באילת (יום ד', 29.11.07). המו"ל האמיץ היחיד שהסכים להשתתף בדיון היה עמוס שוקן. היה מי שבחר לכנות את הדיון כ"עמוס בגוב האריות" בשל הביקורת הרבה שהוטחה בשוקן בדבר העסקתם של עיתונאי הארץ.
רות סיני (הארץ) אמרה כי "דה מרקר ועיתונים אחרים צריכים למלא מקום, ולכן 'הכל הולך', ואין בקרת איכות". "היה ויכוח בעיתון אם להעלות את מחיר המנוי", השיב שוקן. "זה שנכנס עיתון חדש חינם [ישראל היום, ע.י.] - אני מסכים שעיתון חינם מגדיל את חופש העיתונות ואת התעסוקה, אבל צריך לשאול עד כמה אנו יכולים לשלם משכורות לעיתונאים כשהתפוצה יורדת ונשחקת. התחרות משפיעה על היכולת לשלם".
יושב-ראש אגודת העיתונאים בת"א, יוסי בר-מוחא, אמר: "עמוס (שוקן) וחבריו מפעילים לוביסטים ומשלמים כסף רב והון עצום כדי להפעיל לוביסטים, והוא מפעיל גם חברי כנסת. קונים חברי כנסת תמורת טובות הנאה. עמוס הוא אדם נחמד שאני אוהב ומעריך - כמו"ל. ממועצת העיתונות לא תצא ישועה לעיתונאים, יושבים שם מו"לים שמפעילים לחץ".
בשלב זה פנה בר-מוחא לנשיאת מועצת העיתונות שהשתתפה אף היא בחבר הדיון, והטיח בה: "לא מהמו"לים ה'מסכנים' אלא ממך, דליה דורנר, אני מצפה לבוא ולהיאבק למען העיתונאי ולהיאבק להעלאת שכרו אחרת מעמדו יתדרדר לאשפתות. העיתונאים כבולים בידי המו"לים וחוששים לתפקידם ומעמדם. זו פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות".
דורנר לא נשארה חייבת: "במבנה מועצת העיתונות הקיים אנחנו לא יכולים לעסוק בנושאי שכר, אלא בתחום האתי וחופש העיתונות. את עניין השכר, חביבי, תצטרך 'לסחוב' לבד".