בית המשפט העליון קבע (יום א', 2.12.07) בפסק דין תקדימי כי מחלת נפש אינה מגינה על החולה מפני תביעת נזיקין. השופטים מרים נאור, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין אישרו בכך את פסיקתו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה רון סוקול, שחייב בשנת 2001, בעת שעדיין היה שופט בית משפט השלום, חולה נפש לפצות את דניאל סבג ביותר מ-300 אלף שקל על נזקי גוף קשים שגרם לו.
השופטים המליצו לכנסת לחוקק חוק בדבר אחריותו של חולה נפש בנזיקין, בדומה לחוק הקיים בעניין אחריותם של קטינים בנזיקין.
מפסק הדין עולה כי ב-1999 יצאו אב, בת זוגו ובתם התינוקת לטייל בגן הציבורי. האב קרא לסבג, שהיה אז ילד בן שמונה ודרש ממנו "לומר שלום" לתינוקת. כעבור עשר דקות קרא לילד שוב, וכאש ניגש אליו הילד שלף האב סכין ושיסף את צווארו, בטנו וידיו. הילד התרחק זב דם ובני מעיו נשפכו. האב שיסף גם את גרונה של בתו והיא מתה. הילד הובהל לבית חולים, נותח חמש פעמים וחייו ניצלו. הוא הגיש נגד תוקפו תביעת נזיקין, באמצעות הוריו.
בתוך כך הועמד האב לדין על רצח וניסיון לרצח. נקבע שהוא ביצע את המעשים שיוחסו לו אך אי אפשר להענישו משום שהוא חולה נפש. על-פי הוראת בית המשפט, אושפז האיש במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש.
חולה נפש אחראי לנזקי קורבנו את תביעת הנזיקין קיבל כאמור השופט סוקול, לאחר שפסק כי "ככלל אין במחלת נפש של המזיק כדי להעניק לו הגנה מפני אחריות בנזיקין". על כך ערער חולה הנפש לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה בשנת 2004 ברוב דעות.
על כך ערער בשנית לבית המשפט העליון. בפסק הדין פסקו כל השופטים כי חולה נפש אחראי לנזקיו של קורבנו גם אם העוולה שגרם נבעה ממחלתו, ואפילו הוכח כי לא היה יכול להימנע מעשיית המעשה.
השופט רובינשטיין הביע את דעתו כי חולה נפש יכול להתגונן מפני תביעת נזיקין רק אם לא היה מסוגל לשלוט על תנועות גופו. השופט הדגיש בניגוד לדין הפלילי המתמקד בגורם הנזק, מטרתם של דיני הנזיקין לתת תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, לשלול את התוצאה של מעשה הנזיקין. במקרה הנדון שלט חולה הנפש בתנועותיו, ולכן אינו פטור מאחריות.
השופטת ארבל הסתייגה מהקביעה שהאחריות מוטלת על חולה הנפש רק אם הוא אינו מסוגל לשלוט על תנועותיו, וכתבה כי אינה שוללת אפשרות שבמקרים מסוימים יהיה נכון לפטור את המזיק חולה הנפש מתשלום פיצויים משיקולי צדק. למשל, ראוי לשקול מתן פטור מתשלום פיצויים לחולה נפש שעשה עוולה, אם יוכח כי את פיצוי הניזוק ניתן להטיל על צד ג'.
השופטת ארבל הציעה לבחון למימון הפיצויים לניזוקים באמצעות קרן פיצויים מטעם המדינה שתישא בעלות הפיצויַים של הניזוקים, בדומה לקרנות פיצויים אחרות כדוגמת הקרן לנפגעי תאונות דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
