מבדיקה שנערכה באגף הממונה על השכר במשרד האוצר, על בסיס הנתונים שהועברו על-ידי ועד ראשי האוניברסיטאות, עולה כי בין השנים 2001-2006 נשמק שכרם של אנשי הסגל האקדמי ריאלית בשיעור של 2.9%. "לאור תוצאות הבדיקה", טוענת (יום א', 2.12.07) לשכת הממונה על השכר, "נראה כי דרישותיהם של הסגל האקדמי לתוספת שכר בגין שחיקת שכר בשיעור של 35%, הינן מפורזות וחסרות פרופורציה ביחס לנתונים שעולים מבדיקת שכרם".
באוצר מוסיפים, כי היות והמרצים טוענים לשחיקת שכר משנת 1997, על אף שקיים הסכם קיבוצי עם הסגל הבכיר עד שנת 2001 ולכן אין כל מחויבות לדון בנושא, נערכה בדיקת השוואת שכר בין השנים 1997 לשנת 2006. מהבדיקה עולה כי השינוי בשכר הסגל הבכיר באוניברסיטת בן- גוריון שבנגב הינו עליה ריאלית של 4.2% ובאוניברסיטה העברית בירושלים נמצאה ירידה ריאלית של 1.85%. משאר האוניברסיטאות טרם התקבלו נתונים.
האוצר טוען, כי אנשי הסגל האקדמי נמצאים בעשירון העליון במשק בהיבט של חלוקת ההכנסות, וכי השכר הממוצע לאיש סגל בכל שלבי העסקתו עולה על רף הכניסה לעשירון העליון. לדברי המשרד שכר הסגל האקדמי הממוצע לשנת 2006, הוא כ-20,000 שקל - פי 2.8 מהשכר הממוצע בשירות הציבורי. שכר ממוצע של פרופסור מן המניין עומד על 26,500 שקל לחודש ושכר ממוצע של מרצה מגיע לסך של 14,500 שקל לחודש (נתוני 2006).
"ביחס לתוצאות בדיקת השכ"ר, ממשיך וטוען הממונה על השכר, "אין כל צידוק שאנשי אקדמיה בכירים יקבלו תוספות שכר גבוהות יותר מתוספת בשיעור של 5% כפי שסוכם עם עופר עיני, יו"ר ההסתדרות הכללית, עבור כלל ציבור העובדים. צעד כזה עלול לפגוע במערכות השכר במגזר הציבורי בכללותו. הוצעה לסגל האקדמי תוספת שכר בדומה לתוספת שכר עליה סוכם עם ההסתדרות. הגדלת תוספת זו תינתן במידה ותהיה הסכמה של הסגל ליישום נושאים הקשורים לסגל בהמלצות ועדת שוחט והסכמת הסגל לשינויים בפנסיה התקציבית".
באוצר מסכמים, כי כל תוספת שכר בשיעור של 1% אשר תינתן לסגל האקדמי משמעותה תשלום של כ-27 מיליון שקל. שחיקת השכר נבדקה ביחס למדד המחירים במשק כפי שמקובל למדוד גובה שחיקת שכר של כלל הסקטורים בשרות הציבורי.
