הרשות לניירות ערך תממן את הגשתה של תביעה ייצוגית נגד חברת טי.אר.די אינסטרום. כך החליטה בימים האחרונים מליאת הרשות.
מפרטי הפרשה, שנחשפה בדצמבר שעבר עולה, כי טי.אר.די אינסטרום שעוסקת במיכשור רפואי בתחום רפואת השיניים, הונפקה באפריל 2006 וגייסה במסגרת ההנפקה סך כולל של כ-46.6 מיליון שקל, שמתוכם כ-34.3 מיליון שקל באגרות חוב. בשמונת החודשים לאחר מכן לא מסרה החברה כל דיווח תקופתי או מיידי בקשר לאירועים חריגים בעסקיה, כולל על החלטות הדירקטוריון להשקיע כספים בעסקות פיננסיות ספקולטיביות וחשיפת החברה לסיכונים פיננסיים חריגים.
בדצמבר 2006, מועד פרסום דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של אותה השנה, התגלה כי נרשמו הוצאות מימון בסך של כ-7.5 מיליון שקל לאותו הרבעון והפסדים מהוצאות מימון בסכום נטו של כ-8.6 מיליון שקל מתחילת שנת 2006 - לעומת הוצאות מימון של 36,000 שקל בלבד לשנת 2005 כולה. בדוחות אלה לא נזכר דבר אודות פעילות החברה בתחום ההשקעות הפיננסיות וחשיפתה למכשירים פיננסיים ספקולטיביים מסוכנים - למעט אמירה לקונית בדוח הדירקטוריון כי הוצאות המימון בתקופת הדוח נובעות בעיקר מהפסדים מהשקעות בניירות ערך ובדולר ומהוצאות ריבית על האג"ח.
ב-12 בדצמבר 2006, מסרה החברה דיווח מיידי לפי דרישת הרשות, ובו דיווחה על הפסד של כ-14.4 מיליון שקל, שטרם מומש כתוצאה מאחזקת פוזיציה על הדולר ומהשקעות אחרות בניירות ערך ובנגזרים. למחרת צנח שער אגרות החוב בכ-50%. מיד לאחר מכן נפתחה חקירת הרשות בנדון - בחשד לפרטים מטעים בדוחות החברה. חוקרי הרשות עצרו את בעלי השליטה בחברה - ישראל רמות וצבי דוידוביץ.
ב-20 בדצמבר התכנסה אסיפה של בעלי האג"ח, והוחלט בסופה לדרוש סגירה מיידית של כל הפוזיציות בנגזרים ולהעמיד לפירעון מיידי מחצית מקרן סדרת האג"ח ולהפקיד את שוויה בידי הנאמן. בדוח מיידי למחרת דיווחה החברה על אסיפת בעלי האג"ח - אך טענה כי החלטותיה אינן מחייבות את החברה ואינן מתיישבות עם שטר הנאמנות. ב-1 בינואר השנה מסרה החברה בדיווח מיידי כי סגרה את כל הפוזיציות בנגזרים ופרטה את יתרות המזומנים וניירות הערך שבידה. החברה סירבה להעמיד לפירעון מיידי מחצית מקרן סדרת האג"ח ולהפקיד את הסכום בידי הנאמן.
התביעה הייצוגית נגד טי.אר.די, בעלי השליטה בה, דירקטורים ומשרד רואי החשבון, הוגשה במרס 2007 על-ידי מחזיק אג"ח של החברה שמכר את ניירות הערך שלו לאחר התפוצצות הפרשה. התובע רכש את ניירות הערך של החברה בהתבסס על מצגיה בדבר עיסוקה בתחום המכשור הרפואי. לטענתו, מצגים אלה לא עודכנו בשלב בו החלה החברה להשקיע את מרבית תמורת ההנפקה בנגזרים, על אף שעובדה זו היא פרט מהותי למשקיע סביר. החברה לא דיווחה בזמן אמת על ההשקעות, הסיכונים וההפסדים אליהם נחשפה - לא בדוחות מיידיים ולא בדוחות כספיים ובדוחות דירקטוריון. כך נשלל מהמשקיעים מידע מהותי הנדרש לקבלת החלטות מושכלות בנוגע להשקעתם.
הרשות לני"ע מסרה, כי הנזק שאותו תובעים מחזיקי המניות הוא ההפרש בין עלות הרכישה של אגרות החוב לבין התמורה שקבלו חברי הקבוצה ממכירתן לאחר המועד הקובע, כלומר לאחר היוודע מחדלי החברה. נזקי קבוצה מוערכים בסכום של 4-10 מיליון שקל. בית המשפט התבקש לקבוע את חבות הנתבעים ביחד ולחוד לסכום התביעה או לפסוק כל פיצוי או סעד אחר שיראה לו הולם.
"הרשות סבורה כי יש עניין לציבור בבירורה של תובענה זו, בה עולה שאלת נזקיהם ופיצויים של משקיעים בניירות ערך כתוצאה ממעשי המנפיק לרבות הפרה נטענת של חובות גילוי ודיווח ואחריותם של המנפיק, בעלי שליטה דירקטורים ורואי חשבון כתוצאה מכך. יתר על כן, הרשות סבורה גם כי על החברה היה לדווח על שינוי מהותי בתחום עיסוקה טרם ביצוע השינוי, במטרה לאפשר לציבור לכלכל את צעדיו.
"העובדה שהחברה לא דיווחה על כך מבעוד מועד גזלה ממחזיק ניירות הערך את האפשרות לשקול את צעדיו, לרבות אפשרות למנוע את מחדלי החברה ולשנות את מצבו ולמנוע את גרימת הנזק לשווי ניירות הערך שבידיו. עמידה בחובות גילוי ודיווח מהווה את לב ליבה של מערכת היחסים בין המשקיע לחברה, בעלי השליטה ונושאי משרה בה. חובת הגילוי והדיווח באשר לפעולה חריגה דורשת גילוי מבעוד מועד לאור ציפייה לגיטימית הקיימת בהתאם למצגים קיימים של החברה.
"מלבד זאת, התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין - מדובר במקרה זה בעילה 'קלאסית' מתחום דיני ניירות ערך. בהנחה שאכן התבצעה הטעייה, היא נעשתה כלפי כל ציבור המשקיעים. ברור כי בירור יחיד ואחיד של הנטען בתובענה יביא לחסכון בזמנם של כל הנוגעים בדבר, ימנע הטרדה מיותרת של בית המשפט וימנע פסקי דין סותרים".