במליאת הכנסת נפתחה (יום ב', 3.12.07) אחר-הצהריים ישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת לציון 60 שנים להחלטת האו"ם לחלוקת ארץ ישראל שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947.
בישיבה נוכח גם נשיא המדינה, שמעון פרס, אשר גם נאם. כמו כן נשאו דברים יו"ר הכנסת דליה איציק, ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שרת החוץ לבני ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. כן נוכחים נשיאת בית המשפט העליון, נשיאי מדינת ישראל לשעבר, יו"ר הכנסת לשעבר וכאלף מוזמנים.
הטקס הרשמי נפתח בשירת ההמנון הלאומי, התקווה, לצלילי תזמורת המפוחיות על שם ניצול השואה אמן המפוחית שמואל גוגול. יו"ר הכנסת הקדימה לשירה את סיפור מותו לאחר שביקר במחנה ההשמדה אושוויץ יחד עם ראש ממשלת ישראל.
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בחר לפתוח את דבריו בהקראה של תיאור ליל כ"ט בנובמבר 1947 מתוך ספרו של עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך.
לדבריו, האו"ם איננו ארגון של צדקה אלא זירה של אינטרסים לאומיים. "לעם היהודי לא היה מה להציע ולכן כל מי שהצביע כן בעצרת הצבעתו היתה מצפונית ומוסרית צרופה וראוייה להערכה ולכבודץ. הצבעה זו כתובה לעד בדברי ימי ישראל".
"משמאל ומימין היו מי שדגלו בשלמות המולדת ולא יכלו להשלים עם ביתורה. אני גדלתי במשפחה בית"רית ואני מרכין את ראשי לזכרו של אבי כשאני אומר דברים שהיו גורמים לו להיאנח: בן-גוריון צדק. שלמות הארץ היא רעיון נשגב אבל אחרי אובדן ששת המיליונים היה צריך להקים מדינה. הברירה של אז והיום היא רק קיומן של שתי מדינות לאום זו בצד זו", ציין אולמרט.
לדבריו, "למרות הספיקות ולמרות שעוד נתווכח, אי אפשר להגזים בחשיבות המהלך ההיסטורי. אינני ממעיט בקשיים ואינני מזלזל בסכנות ועל ביטחון ישראל לא אתפשר אבל כל עוד קיים סיכוי לשלום אנצל אותו עד תום".
"חשוב שנזכור אנחנו ויזכור העולם כי בשעת ההכרעה הגורלית לפני 60 שנה וכל מה שקרה מאז בתולדות הסכסוך הוא תולדה של ההתנגדות הערבית", ציין עוד והוסיף כי למרות זאת הוא אינו אדיש לסבלם של הפלשתינים.
"מתוני הפלשתינים לא מכירים בזכות למדינה יהודית" יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, ניסה לצנן את ההתלהבות ואמר כי כיום אפילו המתונים בפלשתינים אינם מעוניינים בשתי מדינות לשני עמים אלא בשתי מדינות ללאום אחד. "מדינה פלשתינית נקייה מיהודים ומדינת ישראל דו לאומית", ציין.
"מנהיגים ערבים אינם יכולים לתבוע מאיתנו החלטה שהם בעצמם קרעו בידיהם לאחר שנכשלו בניסיון להשמידנו. זאת הבין היטב דוד בן-גוריון שאמר כי החלטת 29 בנובמבר מתו. לתשומת לב חברי כנסת, הוא הוסיף כי ירושלים כעיר בינלאומית לא קיימת. הדבר הקובע בהחלטת האו"ם הוא זכות היהודים למדינה משלהם אשר נקבעה בהצהרת בלפור ואושררה על-ידי חבר הלאומים", ציין נתניהו.
פרס: רכבת ההיסטוריה עצרה באנאפוליס נשיא המדינה, שמעון פרס, ציין את העובדה שועידת אנאפוליס התקיימה גם היא בכ"ט בנובמבר.
"האם זו רכבת ההיסטוריה שעצרה שוב באנאפוליס?", שאל פרס. "הדרך ארוכה, מפותלת זרועת סיכונים וגם אם הגלגלים חורקים ומוקשים מוסתרים בדרך ישנה הסכמה שהתחנה הבאה צריכה להיות תחנת השלום שהוחמתה על-ידי דור ההורים ואסור שתוחמץ על-ידי דור הבנים".
פרס הוסיף כי הוא מאמין שיש סיכוי להגיע לתחנה הסופית הזאת וכי הוא מרגיש שיש רצון לאומי לכך. "בליבנו תפילה שלא תינתק הדרך לתחנת השלום. המלחמה משנה אנשים לרעה והשלום משנה אותם לטובה. המלחמה איננה צו שמימי והשלום תלוי במידה רבה בנו".
יו"ר הכנסת: גורלה של אומה היה תלוי במילה אחת יו"ר הכנסת ציינה בפתח דבריה כי הפטיש שבו היכתה בתחילת הישיבה הוא אותו פטיש שהחזיק בידיו מי שניהל את אותה ישיבת או"ם היסטורית לפני 60 שנים. בני משפחתו הוזמנו אל הטקס הרשמי.
"גורל של אומה שלמה היתה תלויה אז במילה אחת: כן, לא או נמנע", ציינה איציק. "כ"ט בנובמבר הוא יום חג אבל הוא לא היה כזה לשכנינו. הם עשו טעות היסטורית והניחו שמדינת ישראל לאת חזיק מעמד ותהיה למרמס מתחת רגלי מדינות ערב. לא אנחנו פתחנו במלחמה אבל ניצחנו בה".
"למדנו כי לא האו"ם הוא שיבטיח את קיום מדינת ישראל אלא אומץ ליבו של החייל הישראלי, אבל אנחנו זקוקים לאו"ם", ציינה איציק.
עוד ציינה כי הערבים שסירבו לקבל את ההצעה החמיצו את ההזדמנות ומאז הם ממשיכים ומחמיצים הזדמנויות וכמו שאמר אבא אבן: הערבים לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות.
"אנחנו מאמינים שבדרך השלום אין מכשולים שאי אפשר להתגבר עליהם", אמרה איציק ועוררה קריאות בינים של חברי כנסת. "אני מבקשת מהפלשתינים שלא להחמיץ את ההזדמנות גם בפעם הזאת. נכון, לא כל חלומותיכם עתידים להתגשם אבל גם לא כל חלומותינו".
לבני: מדינה פלשתינית אינה נכבה שרת החוץ, ציפי לבני, אמרה כי בד-בבד עם התביעה לזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית מצהירה הממשלה כי לא תימנע מהפלשתינים את זכות ההגדרה העצמית של הפלשתינים במדינה משלהם.
"אנו תובעים מהעולם את זכויותינו. לא רק הזכות להיות כיהודים בארץ ישראל, לא רק זכותה של ישראל להתקיים במובן הפיזי, אלא את זכותנו המלאה כפי שנקבעה ב-1947 - להתקיים כמדינה יהודית המהווה מענה ופיתרון לאומי לבני העם היהודי באשר הוא. בד-בבד, אנו אומרים כי לא נמנע מהפלשתינים את זכות הגדרה העצמית שלהם, במדינה משלהם, כל עוד זאת לא תאיים על זכותה של ישראל להתקיים כבית לאומי לעם היהודי והקמתה תהווה המענה השלם, המלא והיחיד לתביעות הלאומיות הפלשתיניות, שכן לגיטימיות הדרישה למדינה פלשתינית נשענת על דרישה למענה לשאיפות לאומיות קולקטיביות", ציינה.
השרה לבני הוסיפה כי היא מצטערת שהעולם הערבי דחה את תוכנית החלוקה לפני 60 שנה. "אני מצטערת שהעולם הערבי דחה את עיקרון החלוקה בעבר ואני מקווה ומתפללת לכך, שהיום קיימת הבנה שבמקום להילחם - הדבר הנכון הוא לבנות עתיד משותף בשתי מדינות נפרדות. האחת - מדינת ישראל - שהוקמה כמדינה יהודית, בית לאומי להעם היהודי, והשנייה - פלשתין - שתקום כדי לתת פיתרון לאומי שלם ומלא לבני העם הפלשתיני באשר הוא, גם לאלו הנמצאים בעזה ובגדה המערבית, גם לאלו הנמצאים במחנות הפליטים במדינות ערביות אחרות במעמד ארעי ומחכים לתחושה שיש להם מדינת לאום".
לדבריה, אותה תחושת שלמות נתנה מדינת ישראל עם הקמתה לכל אותם פליטים יהודים שנאלצו לעזוב את מדינות ערב ואת אירופה ונהפכו לשותפים בבניית ישראל.
"אני מאמינה שהפיתרון של שתי מדינות לאום משרת את האינטרס של שני הצדדים. לא כל שמחה אצלנו היא עצב בצד השני, ולהיפך. לעמיתיי הפלשתינים אומר: אל תבכו את הקמתה של מדינת ישראל, תקימו את המדינה שלכם, תשמחו בהקמתה ואנחנו נשמח איתכם, שכן מבחינתנו הקמת המדינה הפלשתינית אינה הנכבה/האסון שלנו - ובלבד שבהקמתה תימחק גם המילה נכבה מהלקסיקון הערבי ביחס לישראל", דברי לבני.
