התעמלות הגבירה ייצור של כימיקל המופיע באופן טבעי במוח ובעל תכונות אנטי-דכאוניות בעכברים.
הממצאים, שפורסמו בעיתון "רפואה טבעית", מצביעים על הפוטנציאל של דרכים חדשות לטיפול בדיכאון אצל בני אדם.
מחקרים גילו כי התעמלות יכולה לעזור ולהקל על תסמיני דיכאון, אך הסיבות ליתרונות אלו לא היו ברורות. לצורך המחקר החדש, השתמשו המדענים בכלי הקרוי 'microarray' (טכנולוגיית שבבי הדנ"א) כדי לבדוק כיצד התעמלות שינתה פעילות של גן במוחם של עכברים.
הם התמקדו באזור במוח הידוע כהיפוקמפוס, המעורב בוויסות מצבי רוח ובתגובת המוח לתרופות אנטי-דכאוניות.
החוקרים גילו כי אצל עכברים שהתעמלו לאורך שבוע שלם בריצה על גלגל נראתה פעילות שונה ב-33 גנים, רוב שמעולם לא זוהה קודם לכן.
במיוחד הגבירה ההתעמלות את הפעילות בגן של גורם גדילה עצבי הידוע כ-VGF. גורמי גדילה עצביים הם פרוטאינים קטנים החשובים להתפתחות ושמירה על תאי עצב.
יתירה מכך, כאשר החוקרים החדירו גרסה סינטטית של VGF למוחם של העכברים, היא הביאה ל"השפעה אנטי-דכאונית חזקה" במבחנים סטנדרטיים של בעלי חיים במצבים מלחיצים.
הממצאים העיקריים של המחקר הם זיהוי גורם מפתח המונח ביסוד ההשפעות האנטי-דכאוניות של ההתעמלות - מידע שיוכל לשמש לפיתוח טיפולים רפואיים חדשניים.
- החוקרים - מאוניברסיטת ייל.
להתעמלות, לדברי החוקרים, יש השפעה על המוח ומדובר הן בהשפעה ישירה והן בעקיפה. ייתכן והממצאים החדשים מרמזים על השפעה ישירה של ההתעמלות על תאי העצב בהיפוקמפוס, או על שינויים כלליים יותר במוח, כמו זרימת דם טובה יותר או עלייה בפעילות ההורמונלית.
מעבר לתמיכה ביתרונות ההתעמלות, הממצאים מצביעים על ה-VGF כמטרה לטיפולים אנטי-דכאוניים חדשים. תרופות כאלו יפעלו על-ידי מנגנון שונה לחלוטין מזה של התרופות נגד דיכאון הקיימות כיום, שיעילות רק לכ-65% מהחולים.