יוסף לוי תבע את שי לוי בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקוה בסכום של 4,000 שקל לאחר שמחשבו נעלם. לדבריו, הנתבע הוביל את חפציו לדירתו החדשה והוא האחראי שהמחשב אבד. התובע אמד את נזקיו בסכום התביעה מבלי שצירף אסמכתאות, הצעות מחיר או גיבוי כלשהו.
הנתבע השיב שלתובע אין ראיה שהמחשב אבד בעת ההובלה. כמו כן שהעביר עשרות קרטונים של התובע שלא נרשם עליהם מה הכילו. "יתכן שהמחשב הועבר על-ידי אשתו של התובע שנסעה במכונית נפרדת". הוא ביקש לדחות את התביעה.
לאחר דיון קצר שהתקיים בחודש שעבר בפני השופט גבריאל שטרסמן, נעתרו הצדדים להצעת בית המשפט לפסוק בתיק פסק דין של פשרה על-פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. בפסק הדין שניתן בהעדר הצדדים, ציין השופט שפסק דין של פשרה מתאים במיוחד לסכסוך בו נטושה מחלוקת בסיסית בשאלה של עובדה או חוק וסיכויי ההכרעה אינם ברורים. "המעשה השיפוטי במקרה כזה אינו מבוסס על הכרעה בדבר צדקתו של אחד הצדדים, כי אם על דרך שלישית המוכתבת על-ידי תחושת הצדק של השופט". עוד נאמר שאין חובה לנמק את פסק הדין ודי שבית המשפט יקבע סכום שעל-פי שיקול דעתו זכאי לו אחד הצדדים אם יקבל את התביעה. "סעיף 79 אינו מונע את בית המשפט מלהחליט, בגדר סמכותו, לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלו תהיינה מטבע הדברים נדירות. ראוי לעודד מתדיינים ללכת בדרך הפשרה ומשפסק בית המשפט על דרך זאת, הסיכוי לדיון בערעור קלוש, למדי, שכן ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן".
בסופו של דבר הנתבע חויב לשלם לתובע 1,500 שקל לסילוק מלא וסופי של התביעה ובלי לקבוע את מידת אחריותם המשפטית של בעלי הדין לטענת התובע כי המחשב נעלם בעת ההעברה. "בהתחשב בעובדה שמדובר בפסק דין של פשרה ישא כל צד בהוצאותיו".
