חבר ועדת החוץ והביטחון ויו"ר תת הוועדה לעניני איו"ש, ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), אומר כי המערכת הצבאית והמשפטית עשו "פאול" בפרשת בית המריבה בחבון. לא מדובר בעניין משפטי אלא ב"דירקטיבה מדינית", כלשונו.
בית המריבה, הוא בניין בן ארבע קומות בין קריית ארבע לחברון. אגודת מחדשי הישוב היהודי טענה כי רכשה כדין את הזכויות לנכס ולפני מספר חודשים הוא אוכלס על-ידי מתיישבים מחברון. המוכר הפלשתיני פאיז רג'בי עתר בדרישה לפנותם בטענה כי שהותם בבנין מוגדרת "פלישה". הפרקליטות שבתחילה התנגדה להגדרתם כפולשים הודיעה לפני כשבועיים על שינוי בעמדתה והסכימה לסייע בפינוי. לאור זאת נמחקה עתירת רג'בי והפינוי עמד לצאת לפועל. אך המתיישבים פנו לקבלת הסברים מדוע הוגדרו כפולשים,בעוד שמימצאי חקירה העלו כי היתה רכישה. סביב שאלה זו התכנסה תת ועדת חוץ וביטחון.
נציגי המשטרה אישרו בדיון כי החקירה בנושא עוד לא הסתיימה וכי יש במימצאים אימות לטענות המתיישבים בדבר עסקת הרכישה. הם ציינו כי המחלוקת נסבה סביב השאלה מי "החזיק" בבנין לפני כניסת המתיישבים. רג'בי טען כי הוא החזיק בבנין ואף ביצע בבנין שיפוצים. מנגד המתיישבים טוענים כי השיפוצים נעשו באמצעות "איש קש", עבורם, והם אף שילמו תמורתם.
במקביל ממשיך להתנהל הבירור בוועדת הערר של המינהל האזרחי. מדובר בדרישה של שר הביטחון דאז עמיר פרץ להעביר את הנושא פינוי המתיישבים לטיפול בפרקליטות הצבאית. הנושא טרם הוכרע בוועדת הערר.
מדובר ברכישה אזרחית ח"כ שנלר אומר ל-Nfc כי כשנכנס לנושא לפני מספר חודשים קיבל דיווח מהמשטרה כי הכל ברכישה זו לכאורה חוקי וכי מדובר ב"רכישה אזרחית". שנלר מדגיש כי חוקיות הרכישה היתה תנאי לכניסתו לסייע בהכשרת רכישת הבית.
הוא הוסיף כי למרות שהכל היה חוקי לכאורה, שר הביטחון דאז פרץ הודיע שזו "פלישה טריה" ואפשר לפנות. זאת למרות דברי ראש המינהל האזרחי אז כי אין מדובר בנושא משפטי אלא ב"דירקטיבה מדינית", כלשונו.
שנלר מוסיף כי בפרשת בית המריבה "המערכת הצבאית והמשפטית עשו 'פאול'- בערבוב שבין התחומים". לדבריו, "אם הצדק צריך לצאת לאור יש בודאי לדחות את טענות המדינה, ולהעביר את הסכסוך שבמהותו אזרחי כספי חוזי לבית המשפט המחוזי ולאפשר במקביל לוועדת הערר במנהל האזרחי לסיים את הדיון בשאלת ה'פלישה הטריה'"
שנלר מבטיח גם לנסות לשנות את התפיסה המדינית כדי לאפשר ליהודים לשהות בבית. לדבריו אפילו הצבא מדגיש כי "שהיית יהודים בבית שנמצא על ציר המתפללים, מקום שבו עוברים מתפללים מקרית ארבע לחברון, מחזקת את הביטחון".
מבין ולא מקבל את שיקולי "מה יגידו" עם זאת מגלה ח"כ שנלר הבנה לקושי לתת אישור פורמלי לרכישת הבית. יש שיקולי "מה יגידו" הוא מודה, מה יגידו האמריקנים, מה יגידו הפלשתינים. "אני מבין ולא מקבל" שראש הממשלה נותן דין וחשבון לאמריקנים לפלשתינים, למפלגה, אני מבין את השיקולים, גם אם לא מקבל". אם הרכישה חוקית הוא מדגיש, יש לנקוט ב"'שב ואל תעשה', לתת לדברים להתגלגל בשקט, לא להתערב היכן שלא צריך".
הצהרות אולמרט היו רק דקלרטיביות שנלר, תושב יהודה ושומרון, מתייחס להצהרות אולמרט בוועידת אנאפוליס לפיה "המציאות שנוצרה בשנת 67' תשתנה בצורה דרמטית". נכון לעכשיו אומר שנלר מדובר היה במפגש בעל אופי "דקלרטיבי". היו לדבריו "הצהרות ולא דיברו על מהות". "אנחנו עוד רחוקים מדיבורים מעשיים",הוא אומר. הויכוח המהותי בין ישראל לפלשתינים הוא "על מהות ההסדר" ועל "שטח מדינת הלאום" לעם הפלשתיני.
"תיאורטית" שנלר אינו שולל אפשרות שהשינוי הדרמטי עליו הצהיר ראש הממשלה אהוד אולמרט, יגרום בפועל לפינויו מביתו ביהודה ושומרון, וגם אין לו "מחשבה שניה" בנוגע לחברותו בקדימה. "המאבק בקדימה ידוע - ליצור גושי התיישבות בכמה שיותר שטח, שאסור בשלב זה לוותר על הבקעה, ולא לחזור על ההינתקות - גירוש אנשים". שנלר מדגיש לגבי הפינוי מגוש קטיף, "מה שהיה לא יהיה".