חוסר בפעילות גופנית גורם לדיכאון ודימנציה, כך על-פי הראיות שהוצגו בוועידה של קרן התזונה הבריטית.
מדובר במחקר חדש מאוניברסיטת בריסטול, שגילה כי פעילות גופנית מורידה את הסיכון למחלת אלצהיימר בכשליש.
החוקרים אמרו במסגרת הוועידה כי בריאות מנטלית אינה נושא טרוויאלי ורק לאחרונה אנשים החלו לראות את הקשר בין פעילות פיזית לבריאות מנטלית.
הפעילות הגופנית חשובה להעלאת הביטחון העצמי, מצב הרוח הכללי, התמודדות עם לחץ ואפילו לשינה איכותית יותר.
כעת, הדגישו החוקרים, ישנן ראיות מוצקות לכך
שפעילות גופנית יכולה גם למנוע דיכאון. אנשים שאינם פעילים נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לסבול מדיכאון וקיימות גם ראיות מוצקות לכך שהתעמלות יעילה לטיפול בדיכאון.
הסיכון לדימנציה חוקרים מאוניברסיטת בריסטול ביצעו ניתוח נתונים של 17 ניסויים שבחנו את השפעות הפעילות הפיסית על דימנציה ואלצהיימר.
הם גילו כי הפעילות הגופנית הן של הגברים והן של הנשים היתה קשורה לירידה של 30%-40% בסיכון לאלצהיימר.
לא ברור מדוע קיימת השפעה כה משמעותית לפעילות הגופנית אך ייתכן והדבר קשור ליתרונות שלה על המערכת הווסקולרית (של כלי הדם) כמו גם לשחרור כימיקלים במוח.
מאות אלפי אנשים סובלים מדימנציה ועדיין נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע כיצד ניתן למנוע את המחלה. מאחר וכיום תוחלת החיים ארוכה יותר, ההשלכות של מחקרים כאלו הן עצומות.
קיימים דגשים רבים ומוצדקים לתזונה בריאה, אך יש למצוא גם, לדברי החוקרים, דרכים לעזור לאנשים להיות פעילים יותר כדי לוודא כי הם שומרים על בריאות ואיכות חיים בשנים המאוחרות של חייהם.
רוב האנשים המבוגרים אינם מקפידים על רמת הפעילות המומלצת - פעילות מתונה למשך 30 דקות לפחות חמש פעמים בשבוע.
ישנן ראיות שהצטברו כבר לאורך חצי מאה כי אנשים פעילים נהנים משכיחות נמוכה יותר של מחלות, ויודע גם איזו פעילות נדרשת כדי שאנשים יוכלו להנות מיתרונות אלו.
למרות זאת, המאמצים שנעשו לשכנע אנשים להיות פעילים יותר לא היו מוצלחים עד כה.