נטע דויטש תבעה את יצחק בן-נעים, צלם חתונות, בבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות בסכום של 17,800 שקל לאחר שלא הייתה מרוצה מסרט החתונה. לדבריה, סוכם ביניהם בכתב, שתשלם לו 4,920 תמורת סדרת תמונות, אלבומים וסרט החתונה ושולם על החשבון 3,920 שקל. כשקיבלה לידיה את הסרט התאכזבה לגלות שהוא באיכות גרועה ופס הקול קטוע. "התקלה אירעה בקטע משמעותי בו החתן כיסה את פני בהינומה". כמו כן הנתבע לא מסר לידיה את התמונות והאלבומים וכתוצאה מכך נגרם לזוג הצעיר מפח נפש. הכלה המיוסרת לא הסבירה כיצד חישבה את סכום התביעה ועל מה הוא מסתמך.
בכתב ההגנה השיב הנתבע שהנזק לפס הקול מצוי בקטע קצר בן 20 דקות בעוד שסרט החתונה נמשך 3 וחצי שעות. לדבריו, התקלה אירעה מכשל טכני במצלמה הדיגיטאלית שהיא בבחינת "כוח עליון" שאינה בשליטתו והוא ניסה לתקן את פס הקול על חשבונו ושילם 1,000 שקל. כמו כן שעמד בכל התחייבויותיו ומסר לתובעת את האלבומים והתמונות למעט אלה של ההורים. הנתבע הוסיף שהציע לשלם לתובעת 1,700 שקל פיצוי אולם היא סירבה.
בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, מתחה השופטת איריס לושי-עבודי ביקורת על הכלה: "מצער שהתובעת אשר הודתה שפס הקול של סרט החתונה תוקן על-ידי הנתבע ונמסר לה עותק מתוקן שלו, בחרה להציג רק את הסרט המקורי. מאחר שאין מחלוקת שפס הקול נפגם אני סבורה שיש לפצות את התובעת בסכום של 1,700 שקל כפי שהוצע לה על-ידי הנתבע. אני סבורה שהתובעת הפריזה במידה רבה מאוד בסכום התביעה ולא פירטה את הבסיס לסכום הנתבע מה גם שבפועל קיבלה את כל החבילה שהובטחה על-ידי הנתבע בהסכם". השופטת הוסיפה שאמנם מדובר בהנצחת אירוע חשוב שלא ניתן לשחזרו אולם הנזק שנגרם לסרט החתונה מתייחס לפס הקול בלבד ובקטעים בודדים. "הנתבע עשה ניסיון אמיתי לתקן את פס הקול בקטעים הרלוונטיים וכאמור התובעת לא הביאה בפני את הסרט המתוקן ואני מקבלת את עמדת הנתבע בעניין".
בסופו של דבר השופטת קבעה שמאחר שהתובעת לא שילמה לנתבע את היתרה בסך 1,000 שקל, על-פי ההסכם, סכום זה יקוזז מסכום הפיצוי בסך 1,700 שקל והנתבע ישלם לתובעת 700 שקל בתוך 30 יום.
