בדיון משותף של ועדות הקליטה והחינוך בכנסת, דחה יצחק אוחיון, ראש עיריית פתח-תקוה, את ההאשמות על גזענות בבית ספר למרחב ובעירו בכלל, ועורר את חמת הנוכחים. "בימים האחרונים נעשה עוול לפתח-תקווה, שבה 1,140 תלמידים יוצאי אתיופיה, כאשר 80% מהם משולבים בחינוך הממלכתי-דתי והיתר בחינוך הממלכתי. הקהילה יוצאת אתיופיה מטופלת מן הבוקר עד הערב במערכת החינוך המצויינת שלנו. למרות בעיות הדיור והגיור המקשות עד מאד על הקליטה, העיר מתמודדת בגאווה בקליטת עלייה זו ומחבקת אותה". הוא דיווח לוועדות, כי ארבע התלמידות האתיופיות שהופרדו מכיתתן ישובצו בבתי"ס ממ"ד אחרים לפי בחירת הוריהן".
גושה ימקר, אמה של אחת הבנות שהופרדו, דיווחה לוועדה כי הבנות בביה"ס "למרחב" הופרדו הן בכיתה והן בהפסקה וחזרו הביתה ובכו על הפרדתן. האם מסרה שהבנות אינן מקבלות כל סיוע ואף לא מחברת כפי שמקבלים בבתי ספר אחרים. דניאל אוריה, פעיל במגזר האתיופי בפתח-תקוה שניסה לסייע למשפחות, הבהיר כי במהלך חודש וחצי ניסה לפתור את הבעיה מול מערכת החינוך והעיריה ומשעלה הדבר בתוהו החליט לפוצץ את הפרשה.
חברי הכנסת ניצלו את ההזדמנות לתקוף את העיריה, את הנהלת בית הספר ואת מדיניות קליטת העולים בכלל. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מיכאל מלכיאור, אמר כי המסר של הפליית יוצאי אתיופיה מגיע מלמעלה, בצורת עצירת העלייה מאתיופיה, כפי שפורסם היום בעיתונות.
שלמה מולא נגוסאי, ראש האגף למפעלים ציוניים בסוכנות היהודית, תקף את התנהלות המדינה כלפי העולים שהגיעו מאתיופיה. לדבריו, "יוצאי אתיופיה הפכו להיות הגרוטאות של החברה הישראלית". הוא סיפר על יוזמה שמקדמות הסוכנות היהודית והרבנות הראשית לישראל לשילוב ילדים ממשפחות אתיופיות גם בבתי ספר ממלכתיים ולא רק בבתי ספר ממלכתיים דתיים, כפי שהיה נהוג עד היום.
בדיון הוחלט לפנות אל ראש הממשלה, כיו"ר ועדת שרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות, ולבקש עריכת רוויזיה של כל החקיקה המאפשרת גזענות כלפי עולים מאתיופיה בבתי ספר במגזר החרדי.
עוד הוחלט לשנות לאלתר את מדיניות הקליטה – כדי לאפשר פיזור העולים מאתיופיה בשכונות חזקות ולא ב"גטאות", וכן להימנע מניתוב תלמידים יוצאי אתיופיה רק לבתי ספר מן הזרם הממלכתי-דתי – בשל בעיות הגיור.
הוועדות דורשות ממשרד החינוך להקים ועדה לבדוק את הבעיות החינוך בפתח תקוה שהועלו בישיבה.
