ראשי האיחוד האירופי חתמו (יום ה', 13.12.07) במנזר ז'רונימו בליסבון על אמנה חדשה, המשנה את דרך השלטון ב-27 המדינות החברות. האמנה יוצרת תפקיד חדש של נשיא האיחוד האירופי ומעניקה סמכויות נרחבות יותר לממונה על מדיניות החוץ. בו-בזמן, האמנה מבטלת את זכות הווטו של המדינות החברות בתחומי מדיניות רבים.
האמנה מחליפה את חוקת האיחוד האירופי שננטשה עקב התנגדות צרפת והולנד. אמנת ליסבון משלבת בתוכה כמה רפורמות חשובות שהיו אמורות להיעשות בחוקה, קודם שבוטלה. כמה מממשלות האיחוד האירופי צפויות להיתקל בלחץ ציבורי כבד בארצותיהן סביב המסמך החדש.
על האמנה חתמו ראשי המדינות ושרי החוץ. ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, החליט להיעדר מטקס החתימה, וטען שיש לו התחייבות קודמת בפרלמנט הבריטי. עם זאת משתתף שר החוץ שלו, דייוויד מיליבנד. נראה שבראון יחתם על המסמך לאחר שעות אחדות.
בנוסף על יצירת תפקיד הנשיא וחיזוק תפקיד הממונה על יחסי החוץ, האמנה קובעת כי מספר נציבי האיחוד האירופי יופחת מ-27 ל-18. ב-50 תחומי מדיניות לא תהיה למדינות החברות זכות וטו. משקל ההצבעה של המדינות החברות יחולק מחדש. האמנה טעונה אישור במשאל עם באירלנד. בכל שאר המדינות היא טעונה אשרור של הפרלמנטים. האמנה היא למעשה גרסה "כחושה" יותר של החוקה האירופית, עם שם צנוע יותר ובלא התייחסות לסמלי האיחוד האירופי - הדגל וההמנון.
גרמניה, צרפת ופולין יאשררו מהר האופוזיציה השמרנית בבריטניה האשימה את ראש הממשלה בראון כי אין לו "די אומץ" לחתום על האמנה, השנויה במחלוקת פוליטית בבריטניה. האיחוד האירופי שחגג השנה את יום הולדתו ה-50, מקווה כי החתימה על אמנת ליסבון תשים קץ למשבר שפקד אותו עקב מותה של החוקה.
אירלנד היא היחידה שתעשה משאל עם אם להצטרף לאמנה, אך כתבים מדווחים משם כי הציבור אדיש או מתלבט. צופים כי הפרלמנטים בבריטניה, בהולנד ובדנמרק יקבלו את פניה של האמנה החדשה, המשתרעת על 250 עמוד, בדיונים סוערים. לעומת זאת, התחייבו גרמניה, צרפת ופולין להיות הראשונות שיאשררו אותה, והרפורמות המוצעות יוכלו להיכנס לתוקף כבר ב-2009, כמתוכנן.
אמנת ליסבון נועדה להקל את קביעת ההחלטות באיחוד האירופי, באמצעות ביטול זכויות הווטו של המדינות, בין היתר בתחומים רגישים כגון שיתוף פעולה בענייני משטרה ומשפט. הממונה החדש על ענייני החוץ יקבל לידיו תקציב גדול ואלפי דיפלומטים ופקידים. נשיא האיחוד - ייבחר אחת לחמש שנים. למרות מגמת החיזוק הזאת, יש החוששים כי במקום לתת לאירופה קול אחד בעולם, התפקידים החדשים ייצרו רק יותר יריבויות.
