בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר את החלטתו של מנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ, להפסיק את כהונתו של דוד קורנבלוט כציר בשגרירות ישראל בפריס, ולהשאירו בתפקיד שגריר ישראל באונסק"ו. החלטת המנכ"ל התבססה על יחסי עבודה רעועים בין קורנבלוט לבין עובדי השגרירות. קורנבלוט, עבד משרד החוץ מ-1982 באגף היועץ המשפטי, וביוני 2005 בחרה בו ועדת המינויים של משרד החוץ לציר בשגרירות ישראל בפריס ולשגריר ישראל למוסדות אונסק"ו בפריס. הציר הוא תפקיד מס' 2 בשגרירות הנמנית עם השגרירויות החשובות ביותר של מדינת ישראל. השגריר לאונסקו, דורש בעיקר יכולות ייצוגיות ואין מדובר בתפקיד בעל אופי ניהולי. קורנבלוט נכנס לתפקידו באוגוסט 2005. באותה עת היה ניסים זווילי השגריר בפריס. עם סיום כהונתו של זוילי, באוקטובר 2005, הפך קורנבלוט לממונה על השגרירות כולה. לטענתו, מילא תפקיד זה במקצועיות ובהצלחה וניווט את שגרירות ישראל בצרפת, מבחינה דיפלומטית, בתקופה הקשה של מלחמת לבנון ושל המהומות בצרפת. אבל למשרד החוץ בירושלים הגיעו תלונות של עובדים בשגרירות נגדו. דוחות שליליים בפברואר 2006 נשלח נחום אברהמי, ממחלקת מבדק פנים במשרד החוץ לשגרירות לבדוק את עבודתו של קורנבלוט. עקב תוצאות ביקורתו נשלח לשגרירות "ממונה", רפי ברק, עד להגעת השגריר החדש, דני שק. לביקורתו של אברהמי קדמה ביקורת של אסנת בר יוסף, מנהלת מחלקת אירופה 1, המופקדת על פריס. היא דיווחה למנכ"ל כי התרשמה שקורנבלוט מתייחס לעובדי המשרד כאילו היו "עובדיו", ולוקה ברדיפת כבוד מביכה ובחוסר אמון בצוות. לדעתה, "מורל האנשים נמוך ומנקודת מבט תפקודית המטה גם הוא יוצא חסר. הדברים בולטים שבעתיים בהיעדר שגריר ובצפי של אי מינוי שגריר עוד חודשים רבים." בר יוסף המליצה להפריד בדחיפות את תפקיד הציר בפריס ולהשאיר את קורנבלוט בתפקיד שגריר באונסק"ו. קורנבלוט זומן באוקטובר 2006 למנכ"ל משרד החוץ בעניין הביקורת עליו. הוא טען כי מדובר בתככים בשגרירות נגדו. המנכ"ל השיב כי אינו יודע על מה מדובר, אך יש עובדים המתלוננים עליו. כעבור חודשיים חיווה גם רפי ברק, שהתמנה בינתיים לסמנכ"ל אירופה, האחראי, בין היתר, על השגרירות בצרפת, את דעתו כי קורנבלוט "נכשל מבחינה מקצועית" בתפקיד ציר בפריס. במארס 2007 הגיעו שני בודקים מטעם הנהלת משרד החוץ, אברהמי ומילוא, שהוא המפקח הכללי ממחלקת מבדק פנים, לבחון את תפקוד השגרירות. שניהם מצאו לנכון להמליץ להפסיק לאלתר את כהונתו של קורנבלוט כציר בשגרירות בפריס. "הסתה מכוערת" באפריל 2007 נמסר לקורנבלוט כי המנכ"ל החליט לאמץ את המלצות מילוא-אברהמי. קורנבלוט הגיב במכתב למנכ"ל וביקש לפעול לעצירת מסע ההכפשות נגדו ולאפשר לו להפריך את כל ההשגות על תפקודו. "מאז הגעתי לפריס הנני נתון למערכת הסתה מכוערת ונמשכת הנעדרת כל הצדקה והיגיון", טען. המנכ"ל השיב: "אבקש לציין כי מסקנתי בעניין הטענות נגדך אינה מתבססת על "מסע הכפשות" מטעמם של "חורשי רעה", כהגדרתך, אלא, על חוות דעת מקצועיות מן הממונים עליך הן בשגרירות והן במטה. אדגיש, שלא מדובר בדעת יחיד אלא בכמה עובדים בכירים, שאין כל סיבה לפקפק בגישתם העניינית ובאובייקטיביות שלהם." ב-1 ביולי 2007 הוזמן קורנבלוט לשימוע בכתב. לאחר השימוע, ב-24 בספטמבר, החליט המנכ"ל, בהחלטה מפורטת ומנומקת, לאמץ את המלצות הממונים על קורנבלוט ולהורות על סיומו המיידי של תפקידו כציר ועל המשך כהונתו כשגריר באונסק"ו. הוא ציין כי אין מדובר בהליך משמעתי, אלא בהליך המתייחס לתפקודו של קורנבלוט. "לגורמים אלו, אשר מונו לתפקידיהם לאחר שנים ארוכות במשרדנו בהן צברו ידע וניסיון ובהן הוכיחו יושר מקצועי ללא רבב, נתונה הסמכות לחוות דעה ביחס למידת תפקודך או חוסר תפקודך", כתב. המנכ"ל דחה את טענות קורנבלוט בדבר "קנוניה" ודחה את רמזיו של קורנבלוט כי יש ממד של התנכלות אליו בשל היותו חובש כיפה. זכות המעסיק לשנות את מקום העבודה קורנבלוט הגיש תביעה לבית הדין לעבודה לבטל את ההחלטה. הוא טען כי השימוע לא נעשה לפני הגוף המוסמך להחליט על הפסקת כהונתו, שהוא ועדת המינויים, וכי החלטת המנכ"ל נעשתה תוך הפרת הוראות התקשי"ר. הוא גם טען כי ההחלטה להדיחו נובעת מתלונות שהגיש נגד קצין המנהלה וקב"ט השגרירות, ולכן היא גם סותרת את חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות. לדבריו היה השימוע שנערך לו גם פגום. הן משום שלמנכ"ל כבר הייתה דעה מגובשת נגדו; והן משום שלא הומצאה לו שום עובדה שעליה ההחלטה מתבססת. משרד החוץ השיב כי ההחלטה על סיום תפקידו של התובע כציר בפריז התקבלה כדין, מטעמים ענייניים וללא כל שיקול זר. לטענת המשרד, למעסיק הזכות לשנות את מקום עבודתו של העובד מכוח הפררוגטיבה הנתונה לו לנהל את מפעלו על הצד הטוב והמועיל ביותר, לפי מיטב הבנתו. כמו כן, אין לדרוש ממעסיק שישלים עם מצב של חוסר תפקוד המערכת ושל יחסים מעורערים בין העובדים. לא מתאים לתפקיד "מנכ"ל השגרירות" השופט אילן איטח ונציג הציבור פדרו צ'רטקוב קיבלו בפסק דינם את עמדת משרד החוץ. בין היתר נקבע כי המנכ"ל מוסמך לקבל בעניין הנדון החלטה על הפסקת אחד מתפקידיו של התובע מטעמי חוסר התאמה, וכי החלטתו לא נעשתה בניגוד להוראות התקשי"ר. בפסק הדין נאמר כי "תמונת המצב שצפה ועלתה מהעדויות, כמו גם מחוות הדעת בנוגע לקורנבלוט, היא שיחסי העבודה בשגרירות בין התובע לבין יתר בעלי התפקידים אינה מאפשרת עוד את עבודתם המשותפת. הסכסוך בין התובע לקצ"מ ולקב"ט עלה בשיא עוזו והטיל את צילו כמעט על כל סיג ושיח בתיק. איננו נדרשים להיכנס לשאלה אשמתו של מי היא שמערכת היחסים כזו. אין הדבר משנה. במערכת שכזאת היה על המנכ"ל להחליט היכן לחתוך כדי לקטוע את ההשלכות הרעות של סכסוך זה. נוסיף בעניין זה רק זאת: טענת קורנבלוט לפיה הוא מסתדר עם האנשים, אך הם אלה שלא מסתדרים עימו, היא טענה שאינה מקובלת עלינו, ויש בה משום "פלפול" שמקומו לא יכירו ושיש בו כדי לחזק את טענות משרד החוץ לגבי התאמתו לתפקיד "מנכ"ל השגרירות". בית הדין הדגיש כי קורנבלוט לא נפגע בפרנסתו והוא ממשיך לכהן בפריס באחד משני תפקידיו. הדיינים ציינו כי אין הם מקלים ראש בפגיעה בכבודו, אך מנגד עומד תפקוד השגרירות.
|