בשל עיוותי תפיסה, שמקורם בזהות עדתית ובתחושות-קיפוח, נתפס לא אחת העונש שמעניש המורה את תלמידו בבית הספר הישראלי כעיוות-דין וכביטוי לאפליה עדתית. תחושות הקיפוח והאפליה עלולות להביא לידי כך שהתלמיד, אשר בלאו הכי מנסה לתרץ את העונש במניעים אישיים של המורה - יתפוס נושאים שונים, ובכללם את נושא הענישה, בראי היחסים הבינעדתיים.
סקר שנערך על-ידי מכון "סקרים" בכל בתי הספר שבהם לומדים תלמידים אתיופים, העלה כי הם תופסים את המורה תפיסה שלילית יותר, לאחר שיעניש תלמיד בן-עדתם, מאשר לאחר שיעניש תלמיד ממוצא אחר. התייחסות נבדלת זו לא נמצאה בקרב תלמידים אלה לגבי מורה מבני-עדתם. נטייה זו ניכרת יותר בקרב אותם תלמידים אתיופים, שהזדהותם העדתית גבוהה, בהשוואה לתלמידים שהזדהותם העדתית נמוכה.
מבחן לתחושות בשלבו הראשון של הסקר, השיבו התלמידים על שאלון הזדהות עדתית. בשאלון הוצגו חמש שאלות: אם משבחים ילד בן עדתך - האם אתה מרגיש כאילו משבחים אותך? - אילו היתה לך אפשרות להיוולד מחדש, האם היית רוצה או שלא רוצה להיוולד בן לעדתך?
- באיזו מידה אתה חושב על-כך שאתה בן לעדתך?
- כאשר מעליבים ילד בן עדתך - האם אתה מרגיש כאילו מעליבים אותך?
- עם אלו חברים אתה מעדיף להתחבר?
בשלבו השני של המחקר, צפו התלמידים בסרט, שתיאר סצינה מתוך שיעור בספרות. התלמידים, שחולקו לארבע קבוצות, צפו באחד מארבעה סרטים, שבהם נראה מורה מהעדה האתיופית, או מורה אחר, מעניש תלמיד אתיופי או אחר. המצלמה התמקדה במורה, אשר עמד ופניו אל הכיתה. התלמידים נראו מגבם, וממילא לא ניתן היה לזהותם. במהלך השיעור הוציא המורה את אחד מהתלמידים מן הכיתה. הסרט הוצג בצורה שלא ניתן היה להבחין בהפרעה או בסיבה שבגללה הוצא התלמיד מן הכיתה. הדבר נעשה במכוון, כדי שהסרט ישמש כעין מבחן-היטל לתחושות התלמידים.
בסרט הראשון נראה מורה אתיופי מעניש תלמיד שאינו נמנה עם העדה הזו. המורה נקב פעמיים בשמו, "יואל זילברמן", לפני שהתלמיד עזב את הכיתה. בסרט שני נראה אותו מורה מעניש תלמיד אתיופי. הפעם נקב בשם: "נסים אבבה", לפני שהתלמיד נראה עוזב את הכיתה. בסרט השלישי חזר תהליך זה, אלא שהמורה היה מעדות המערב והתלמיד בן העדה האתיופית.
הערכה שלילית בשלב השלישי של הסקר, הוצג לתלמידים שאלון להערכת המורה. שאלון זה כלל שש שאלות בשני תחומי-תוכן: צדק וחיבה למורה. השאלות שהוצגו היו כדלהן: האם אתה חושב שהמורה צריך או לא צריך היה להעניש את התלמיד? באיזו מידה אוהב או לא אוהב המורה את התלמיד? באיזו מידה חמור או לא חמור העונש שנתן המורה לתלמיד? באיזו מידה היית רוצה או לא רוצה שמורה זה יהיה המורה שלך בשנה הבאה? באיזו מידה אתה חושב שהתלמיד אשם שהמורה הוציאו מהכיתה? באיזו מידה אתה חושב שהמורה אשם בכך שהתלמיד הוצא מהכיתה? - לכל אחת משאלות אלה ניתנו ארבע אפשרויות-תשובה, שמתוכן בחר התלמיד את זו שנראתה לו נכונה.
מן הסקר התברר, כי ככל שגבוהה ההזדהות העדתית - כן נוטה התלמיד להפחית בערכו של המורה; ובאותה מידה מעלה התלמיד בערכו של המורה האתיופי, המעניש תלמיד מעדה אחרת.
התברר, כי תלמידים מהעדה האתיופית מעריכים את המורה שאינו בן עדתם, המעניש תלמיד בן-עדתם, הערכה שלילית יותר משהם מעריכים את אותו מורה המעניש תלמיד, בן לעדה אחרת. תלמידים אלה גם נוטים להעריך בדרך חיובית יותר מורה בן-עדתם המעניש תלמיד שאינו נמנה עם העדה שלהם משהם מעריכים אותו כשהוא מעניש תלמיד מעדתם. התלמיד האתיופי, שהזדהותו העדתית גבוהה, מגלה, איפוא, רגישות רבה למצב הענישה בהקשר הבינעדתי.
