בית משפט השלום בירושלים זיכה מאבטח תושב העיר, גרשון רסקין, שהואשם בעבירות של איומים על שוטרים והכשלתם במילוי תפקידם. השופט חיים לי-רן מתח ביקורת על עדותם השוטרים שעצרו את רסקין וכתב כי "לא היו נקיות מתמיהות וסתירות".
רסקין, שהוא אדם דתי, נכח במסגרת תפקידו כמאבטח בחברת שמירה בצעדת ירושלים ב-20.10.05, וניהל ויכוח קולני עם צועדים נוצרים שחילקו לטענתו חומר מיסיונרי. הוא נשא נשק ולבש את מדי החברה לרבות מעיל זוהר.
סמ"ר אדי ביטון שהיה בבגדי אזרח, ניגש אליו, הזדהה בחטף כשוטר, והודיע לו שהוא מעכב אותו, ודרש ממנו את נשקו. זמן קצר אחר כך הגיע גם השוטר רס"ל יניב ועקנין, שלא הזדהה כלל כשוטר, ובצוותא עם ביטון הובילו את רסקין לסמטה סמוכה. רסקין, יוצא חבר העמים, חשד כי השניים מבקשים ליטול ממנו את נשקו. הוא אומנם התרשם ביטון הוא אומנם שוטר. אולם ועקנין, שלא הזדהה כשוטר, התנהג כלפיו בצורה מאיימת.
הוא מסר להם את תעודת הזהות שלו ואת נשקו ודרשו מהם להתלוות אליהם. הוא התנגד משום שסבר שעוצרים אותו שלא בצדק. ביטון אחז במרפקו בחוזקה עד שהגיעה ניידת והוא הועלה אליה, כעצור, כדי להעבירו לתחנת המשטרה.
במשפט טען השוטר ביטון כי רסקין תקף אותו וניסה לחנוק אותו, וכי מפיו נדף ריח של אלכוהול. הנאשם הכחיש מכל וכל שתקף את השוטרים, איים עליהם או שתה אלכוהול. השופט ציין כי השוטר ועקנין לא העיד על כל תקיפה וכי גם התביעה לא האשימה את רסקין במעשה כזה.
ועקנין העיד כי רסקין היה "שתוי" וביטון אמר שהוא היה ב"גילופין". השופט העיר כי תיאורים אלה חזקים מדי, שכן איש מהשוטרים לא העיד כי רסקין היה מבולבל או דיבר לא לעניין. הם גם לא עשו לו בדיקת נשיפה בתחנת המשטרה.
הבקבוק המוזר כדי לחזק את הגרסה שרסקין היה שתוי, סיפר ביטון כי מצא בכיסו בקבוק וודקה שחסרו שלושה רבעים מתכולתו. לעומתו, טען ועקנין כי את הבקבוק מצאו בעת חיפוש ברכב המשטרתי. השופט העיר על כך כי השוטרים לא ערכו דוח תפיסה, כדרוש, ולא בדקו טביעות אצבעות על הבקבוק. "מוזר", הוסיף השופט. לעומת זאת, הוזמן להעיד השוטר רס"מ דן רוזנברג שצילם בקבוק וודקה. בעדותו לא ידע כיצד נתפס הבקבוק ולמי הוא שייך. "התקשיתי לרדת לסוף חשיבותה של עדות זו לביסוס הטענה כי הנאשם היה שתוי", כתב השופט.
לגבי האיומים שהשמיע, הסביר רסקין כי לאחר שנלקח ממנו נשקו היה נסער ואמר לשוטרים כי יישאר ללא עבודה, שאז אין טעם עוד בחייו, וכשימות יחזור כרוח רפאים וינקום בשוטרים.
"מתקשה אני להחיל על דברים אלה את מלוא משקלה של עבירת איומים", כתב השופט.
בדוח המעצר רשם השוטר ועקנין מפי רסקין: "אני יהרוג את כולם ואז אמות - אין לי עבודה". השוטר קבע כי אלה דברי איום. "אינני סבור כי אמירה כללית כזאת היא משום איום", כתב השופט.
בפסק דינו העיר השופט לי-רן כי לאחר שמיעת העדויות לא היה יכול להשתחרר מהתחושה כי "מדובר באירוע נוסף שבו מגע בין השוטר לבין אזרח הידרדר במהירות רבה מדי, ואולי אף שלא לצורך, לכלל מעצרו של האזרח והחזקתו במעצר שעות ארוכות, לרבות מלוא הלילה עד שנחקר בראשונה למחרת בצהריים".