שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, הורה (ב', 17.12.07) להפסיק עבודות שירות שכבר החל בהן אדם שהורשע בפלילים, ולעכב את המשכן כדי לאפשר לפרקליטות המדינה לערער על עונשו הקל.
האיש, משה אחיעם, הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים עם שני שותפים בעבירה של סחיטה באיומים. השופט אהרן פרקש קבע, כי אחיעם נכח בפגישה שנועדה ל"גביית חוב" ונהג בגברתנות כלפי הקורבן וכי נכח בפגישות נוספות כחלק מהטלת האימה.
בגזר הדין שניתן ב-30.10.07 השית השופט פרקש על אחיעם שישה חודשי עבודות שירות, וכן חצי שנה מאסר על תנאי. בגזר הדין התחשב השופט בחלקו של אחיעם בעבירות, שהיה קטן לעומת חלקם של השותפים, וכן התחשב בעדויות של עדי אופי ובתהליך השיקום שעבר. השופט הביע תקווה כי מדובר במעידה חד פעמית.
השופט: צר לי על אי הנוחות אחיעם החל לרצות את עבודות השירות ב-20.11.07. כעבור שלושה שבועות ערערה המדינה על גזר הדין ועל קולת עונשיהם של השותפים. בד-בבד הגישה בקשה לבית המשפט העליון להפסיק את ריצוי עבודות השירות. הפרקליטות הסבירה, באמצעות עו"ד עמית אופק, כי אם יסיים אחיעם את ריצוי העונש עלולה להיות לכך השפעה רבה על תוצאות הערעור.
לעומתו טענה עו"ד טליה רם, בשמו של אחיעם, כי ביום הקראת גזר הדין שאל השופט אם יש בקשות ובא כוח המדינה לא העיר דבר. היא הוסיפה, כי נוצרו ציפיות אצל אחיעם כי לא יוגש ערעור, וכי הערעור הוגש יומיים לפני המועד האחרון.
השופט רובינשטיין כתב בהחלטתו לקבל את בקשת הפרקליטות כי המדיניות השיפוטית הנוהגת היא לעכב, על-פי רוב, את ביצועם של עונשי מאסר קצרים יחסית, כדי "להותיר לערכאת הערעור בענייני ענישה מרווח שיקול דעת רחב ככל הניתן, ולהימנע, בגדר האפשר, מכבילת שיקול דעתה".
השופט הדגיש כי קיבל את החלטתו לאחר התלבטות, וציין כי אילו התחיל הדיון בערעור כבר כעת לא היה נעתר לבקשת הפרקליטות.
"צר לי על אי הנוחות הנגרמת לאחיעם, אך הכף נוטה לקבלת הבקשה, כשם שככלל היתה נוטה לקבלתה אילו באה בקשה כזאת מצידו". השופט הורה להפסיק את עבודות השירות רק ב-23.12.07, כדי לאפשר לעמותה שבה מתבצעות עבודות השירות, ולאחיעם להתארגן להפסקה על-פי הנחוץ".
