התקפה חריפה בוועדת הפנים של הכנסת על תפקודה של המחלקה לחקירת שוטרים. חברי כנסת ונציגי האגודה לזכויות האזרח טענו כי המחלקה לחקירת שוטרים אינה ממלאת את תפקידה.
"מח"ש הפכה בעיני הציבור למחלקה לטיוח חקירות שוטרים", תקף ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי-מפד"ל). "או שמח"ש היא גוף של חובבנים שלא מסוגל להגיע לאמת או שאיננו רוצה להגיע לאמת. אם אי אפשר להרשיע פלילית אחרי שגרמו ל-10% נכות לחבר כנסת אז אני תוהה מה קורה למתלוננים ערבים בואדי ערה. מח"ש הוא קבלן אפר של טיוח וסגירת תיקים".
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) סיפר כי "אין הפגנה שבה אנחנו משתתפים ולא מקבלים מכות". ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) טען כי "צריך להעביר את מח"ש תחת שרביטו של מבקר המדינה. גם אני ב-1999 השתתפתי בהפגנה והמשטרה נהגה בי באלימות אדירה דחפו אותי ואף הטביעו אותי בזרנוקי מים. הגשתי תלונה למח"ש וסגרו לי את התיק מחוסר ראיות".
האגודה לזכויות האזרח, באמצעות עו"ד לילה מרגלית, הציגה נתונים הקובעים כי "רק כ-3% מכלל התלונות שהגיעו למח"ש הגיעו לכדי העמדה לדין פלילי. בשנת 2006 סך התלונות שהוגשו עומדות על כ-5,000 תלונות, מתוכן 3,181 לא נחקרו, מהן 1,824 נסגרו ללא חקירה בנימוק של חוסר עניין לציבור. יש תחושה שהחקירות לא מגיעות למיצוי".
ראש מח"ש, הרצל שבירו, הגיב לטענות הקשות נגדו. לדבריו, "שוטר שעשה את עבודתו, אני לא אסרס אותו. כשאתה חוקר איש משטרה הוא קצת יותר מקצועי ומוכן לחקירה, בנוסף יש קשר של שתיקה בין שוטרים. למשל, פרשיית השוטרים מנהרייה היא אחת היותר חמורות וקשות שמח"ש חקרה, תחשבו על שוטרים שמכירים את כל הטריקים וקושרים קשר שתיקה ביניהם. השיבושים הם לאורך כל הדרך, שוטרים מחפים אחד על השני. השוטרים לא משמשים עדים באירועים שהחבר שלהם חשוד בהם".
שבירו התייחס גם לפרשת השוטרים מנהריה, שניסו לפגוע בעבריין, ואמר שזו אחת הפרשיות החמורות והמורכבות שנחקרו. "נתקלנו בקשיים של קשר שתיקה ושל שיבושים. היה כחוט השערה בין פיצוץ הפרשה להיתקלות בקיר", אמר.
