בארצות הברית, 7.5 מיליון אמריקנים סובלים מפסוריאזיס, כך על-פי נתונים של מוסד הבריאות הלאומי.
כ-80% עד 85% מהחולים סובלים מפסוריאזיס קל עד מתון ו-15% עד 20% סובלים ממעורבות נרחבת יותר של העור. חולים אלו זקוקים בדרך כלל לטיפול בתרופות מערכתיות כמו תרופות methotrexate (מתוטרקסאט), ו-cyclosporine (ציקלוספורין), או תרופות ביולוגיות חדשות יותר כמו Enbrel (אנברל), Remicade (רמיקייד) ו-Humira (יומירה).
בעזרת תיעוד של בסיס נתונים רפואי לאומי מבריטניה, החוקרים - מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה - זיהו 133,568 חולים עם פסוריאזיס מתון, שהוגדרו כמי שאבחנו עם פסוריאזיס אך ללא הסטוריה של טיפולים במצב.
3,951 חולים נוספים זוהו עם פסוריאזיס חמור.
מול כל חולה, השוו החוקרים עד חמישה אנשים ללא פסוריאזיס שביקרו אצל רופאים מסיבות אחרות.
במהלך תקופת המחקר, שיעור התמותה בקרב חולים עם פסוריאזיס חמור היה גבוה כמעט פי שניים לעומת חולים שלא סבלו מפסוריאזיס (21.3 מקרי מוות ל-1,000 אנשים לשנה לעומת 12 מקרי מוות ל-1,000 אנשים לשנה).
כמו כן, במהלך תקופת המחקר, חולים עם פסוריאזיס חמור היו בסיכון גבוה ב-50% למוות בהשוואה לאלו שלא סבלו מהמצב. אלו עם פסוריאזיס מתון לא היו בסיכון גבוה יותר למוות בהשוואה לאלו שלא סבלו מפסוריאזיס.
- ממצאי המחקר פורסמו בגיליון דצמבר של "Archives of Dermatology".
