ביהמ"ש הורה לחברת נסראלדין סעיד בנין לשלם מעל מיליון שקלים לבנק לאומי בגין חריגה בחשבון. השופטים דחו את בקשת החברה באמצעות בא כוחה עו"ד יואב אבן להתגונן מפני התביעה שהוגשה במסגרת סדר דין מקוצר. זאת כיוון שהחברה לא טרחה להגיב במשך שנים לדפי החשבון שנשלחו אליה. השופטים קבעו כי בנק לאומי שיוצג על-ידי עוה"ד נועם בר דוד ממשרד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות', צודק בטענותיו כי אל החברה נשלחו דפי חשבון אך היא לא הגיבה ולא התלוננה בנוגע ל"חיובים שגויים" שנמצאו בהם לטענתה.
השופטים שולמית וסרקרוג, רון שפירא ויצחק כהן כתבו בפסק הדין כי לקוח "חייב לבדוק את החיובים בחשבונו בסמוך לאחר שהוא מקבל את דף החשבון ובמידה ומצא בהם חיובים שגויים היה עליו להודיע על כך לבנק מיד בסמוך לכך". לקוח שאינו עושה זאת במועד סביר "מסתכן בכך שטענותיו בשלב מאוחר יותר תושתקנה".
הם ציינו כי יתרת החובה של החברה עמדה בעת הגשת התביעה על-ידי הבנק על סכום העולה על 1.2 מיליון שקלים. "לא שמענו הסבר מניח את הדעת של החברה מה הם עשו במהלך הזמן בו הלכה יתרת החובה ותפחה, כדי להעמיד את הבנק על דיוקו של החשבון. נראה כי רק לאחר שהבנק הגיש את תביעתו לבית המשפט, משום שכבר לא היתה לו ברירה אחרת אלא לפעול בדרך זו, כדי לגבות את חובה של החברה, נזכרו בעליה לבדוק את התנהלות החשבון מאז נפתח לפני שנים רבות ועד עתה. שונה היה מצבם של הבעלים אילו היו מצביעים על כך שבזמן אמת פנו אל הבנק והפנו את תשומת לבו לחיובים לא נכונים בחשבונם. או אז היה מקום לדקדק עם הבנק ולדרוש ממנו כי יציג את האסמכתאות ששימשו לביצוע אותן פעולות שעליהן הם מערערים ובזמן אמת."
לדבריהם, לאחרונה הולכת וגוברת תופעה לפיה "אנשים צוברים יתרת חוב בחשבון עו"ש ו'נזכרים' לדרוש מהבנק מסמכים על הפעולות שבוצעו בחשבונם רק לאחר שהבנק התייצב בפתח בית המשפט והגיש את תביעתו". הם הוסיפו כי ניתן היה להבין את הדבר אילו הלקוח היה "קם בבוקרו של יום ולפתע פתאום מגלה כי חשבונו מצוי ביתרת חובה ואין הוא מבין מדוע". ברוב המקרים, ובודאי כשמדובר בחשבון של תאגיד ניתן וחייבים לבדוק את נכונות החיובים מבעוד מועד ובאופן שוטף "ולאו דווקא כאמצעי להתגונן מפני תביעה שתוגש, אלא בראש ובראשונה כדי להעמיד את הבנק על אי התאמות שונות בחשבון וטעויות שנפלו בו".
כאמור בהחלטה מ-17.12.07 קבעו השופטים כי לא תינתן לחברה אפשרות להתגונן מפני התביעה והורו לה לשלם לבנק שכר טירחת עורך דין בסך של 10 אלפים שקלים.
