תושבת הישוב היהודי בחברון הגישה (יום ה', 20.12.07) תלונה על התנהגות שאינה הולמת שופט במהלך משפט, נגד השופטת אילתה זיסקינד. התלונה נסבה על אירוע שהתרחש בישיבה שבה הוקרא כתב האישום בפני התושבת מרב מלמד.
בתלונה שהוגשה לנציבת תלונות השופטים השופטת (בדימ.) טובה שטרסבורג כהן טוענת התושבת מרב מלמד באמצעות בא כוחה עו"ד נפתלי ורצברגר כי בעת ישיבת הקראת כתב האישום נהגה כלפיה השופטת אילתה זיסקינד ב"יחס שונה ובוטה" לכאורה, זאת תוך פגיעה בזכויותיה. לטענת מלמד מדובר בהתנהלות על-רקע "דעה קדומה אידיאולוגית".
נגד מלמד הוגש כתב אישום על ניסיון לחבל בנסיבות מחמירות והסגת גבול באירועים שעניינם סכסוך שכנים בין מתיישבים בתל רומיידה ופלשתינים. בא כוחה של מלמד עו"ד נפתלי ורצברגר טוען בתלונה לנציבה כי מלמד הגיעה לבית המשפט לישיבת הקראה ללא ייצוג מתוך כוונה לבקש כי ימונה לה סניגור מהסנגוריה הציבורית. "מלמד המתינה לתורה באולם בית המשפט וחזתה כיצד השופטת נעתרת לכל בקשה של נאשם אשר ביקש ייצוג, נדהמה כאשר הגיע תורה והשופטת מסרבת לאפשר לה יצוג על-ידי סניגור מהסנגוריה הציבורית ודורשת במפגיע ממלמד להשיב תשובה לאישומים נגדה". לטענתו, בקשתה של מלמד לאפשר לה היוועצות עם עורך דין פרטי נדחתה "כאשר באורח תקיף הורתה השופטת למלמד להשיב לאישומים ולהתייחס אליהם. בלחצה של השופטת החלה מלמד להשיב לשאלות בית המשפט. ברם דרשה כי סירובה להשיב ודרישתה לקבל יעוץ משפטי קודם לכן תתועד בפרוטוקול, נענתה חלקית והשופטת ניסחה את חילופי הדברים באורח כוללני ודחתה את הדיון".
השופטת כתבה פרוטוקול ובו מובא תיעוד דין ודברים בינה לבין מלמד: "מלמד: הבנתי את תוכן כתב האישום אך לשאלת בית המשפט אם העובדות המצויינות בכתב האישום נכונות, אני משיבה שאני לא מבינה במשפטים ולכן איני רוצה להשיב ללא נוכחות סניגור. לאחר שבית המשפט שוב שואל אותי אם עובדות כתב האישום נכונות ומסביר לי שאין חובת מינוי סניגור ציבורי לאור עמדתה העונשית של המאשימה, אני שוב משיבה שאני לא מבינה במשפטים ולכן איני רוצה להשיב ללא נוכחות עורך דין. אני לא זרקתי אבנים, אם זו השאלה. אבל אני כן רוצה עורך דין. לגבי השאלה אם נכנסתי לשטח שאינו שאלה וזרקתי אבנים או במקרה השני האם ניכשתי עשבים, אני שוב משיבה שאיני מכירה את ההליך המשפטי ואיני רוצה לענות ללא נוכחות עורך דין".
ורצברגר טען עוד כי "מלמד ולא רק היא אלא גם נוכחים אחרים באולם חשו וראו את היחס השונה והבוטה שהפגינה השופטת זיסקינד כלפיה, תוך התעלמות מזכויותיה כנאשמת בלתי מיוצגת". הוא הוסיף וטען כי "בכוח המשרה השיפוטית ובאורח תוקפני נדרשה מלמד לענות לשאלות ביחס לכתב אישום בלא יעוץ משפטי, באורח שכיום ספק אם רשות חוקרת מוסמכת לעשות, לא כל שכן שעה שהדברים אמורים בבית המשפט".
בתלונה מתבקשת הנציבה לפתוח בחקירה נגד השופטת בחשד כי גילתה "יחס מפלה כלפי נאשמים מקרב מה שמכונה אנשי הימין ועל-רקע דעה קדומה אידיאולוגית - שמקרה זה סימפטום לה".
מלמד אף הגישה באמצעות בא כוחה בקשה לפסול את השופטת בטענה כי "בית המשפט גיבש דעה קדומה כלפי הנאשמת והתחושה כי עניינה לא ידון באורח בלתי תלוי, באשר העימות באולם ביהמ"ש יצר תחושה של עויינות בלא סיבה ראויה". עו"ד ורצברגר טען בבקשה כי "על-מנת לשמור על מראית פני צדק ונוכח התפתחויות האירועים בדיון האמור, יתבקש בית המשפט לפסול את עצמו בעניינה של מלמד ולהעביר את הדיון בעניינה למותב אחר".
